1 - Tattoo - Loreen

72 7 0
                                    

אני לא יודעת אם זה השיר הכי טוב כאן, אבל זה בלי ספק אחד השירים שאני הכי קשורה אליהם פה. למה? תאמת, יש מצב שזה ישמע לכם קצת חנוני, אבל מצד שני - כולם כאן חנונים במידה מסוימת (וזה הכי מגניב!), אז מה כבר תוכלו לחשוב?

בליל יום כיפור בשנה שעברה, זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי לטייל בחוץ בלי אמא שלי (היא שמרנית בטירוף), לכן ניצלתי את זה לכמה 'הרפתקאות' - אבל אני אספר רק על זאת שקשורה לשיר.

אז באיזשהו שלב, הגעתי לדרך שמובילה אל הטיילת ואל הצוקים (נראה אם תצליחו לנחש איפה זה) ואני ניצלתי את ההזדמנות, והלכתי מעבר למה שהיה מותר לי - אמא שלי הרשתה רק עד סוף הרחוב, ואני המשכתי ימינה, עברתי את הגדר שחוסמת את קצה הצוק והגעתי לקצה הצוק שמשקיף אל הים (בלילה!).

כשאני מספרת את זה ככה זה נשמע פשוט, אבל בשבילי, באותו רגע הרגשתי שפרצתי גבול משמעותי. בגלל שבאותה תקופה זה היה השיר האהוב עליי, והוא נראה לי מתאים לרגע, נכנסתי ליוטיוב והשמעתי את השיר הזה. אין לכם מושג עד כמה האושר היה משכר - מי צריך בכלל אלכוהול? (לא שאי פעם טעמתי).

באיזשהו שלב בשיר, אם אני לא טועה בפזמון השני, אפילו צעקתי בקול "אני... בלתי.... מנוצחת!!!!!" ואחרי זה צחקתי כמו איזה לא יודעת מה. בהתחלה צעקתי בשקט, אחר כך הגברתי, ואת המילה 'מנוצחת' כבר כמעט צרחתי (לא יותר מידי חזק, אבל בכל זאת).

אבל נחשו מה? לא הספקתי לשמוע את כל השיר, כי לקראת הסוף שלו אמא התקשרה! לכן רצתי משם מהר, עברתי את הגדר וחזרתי אל הרחוב שהייתי אמורה להגיע אליו, ואז חרטטתי לה משהו על זה שניתקתי בטעות.

זמן לא רב אחר כך הייתה לי הרפתקה נוספת, עוד יותר גדולה, שכללה את השיר הזה, אבל עליה אספר כבר בספר 'קטעים מהחיים' (זאת אותה הרפתקה שכתבתי עליה בסיפור 'על שני לילות אוקטובר').

מאז, כל פעם שאני שומעת את השיר הזה, אני עוצמת עיניים ומדמיינת סביבי בדיוק את ההרפתקאות האלה, אותו הנוף והכל, ואני מרגישה שזה מחזק אותי, ומזכיר לי שאני יכולה לשבור כל תקרת זכוכית.

מוסר השכל - כל אחד צריך למצוא איזשהו שיר, ולקשר אותו עם זיכרון טוב, זה מחזק את הזיכרון ומטמיע אותו בנשמה.

50 שירים, 50 סיפוריםWhere stories live. Discover now