Chapter 36 - ☪

171 17 29
                                    

לפני הקריאה!
אני לא אוהבת לחפור,אבל אשמח לקרוא דעות שלכם.ן לגבי הפרק אם אהבתם.ן או לא,או התאכזבתם.ן מהפרק.

בפרק מוזכר קטע אונס!!
「אם יהיה קשה לכם.ן לקרוא את הקטע כפי שהיה לי קשה לכתוב אותו,אין צורך בלקרוא!」

——————

הפינה של החדר..

נ.מ האן

כבר שבוע שאני עדיין מאושפז בבית החולים המקומי,כבר שבוע שהרופאה לוקחת ממני דגימות דם ושואלת על מצבי,כבר שבוע שאני אוכל את אותו האוכל תחת השגחתו של מינהו,כבר שבוע שפליקס ישן בחדר מחלקה שלי,כבר שבוע שמינהו יישן לצידי בכל לילה ומתעורר לצידי כל בוקר במלמולי משפטים על שהוא אוהב אותי.
אני כל כך מעריך אותו על כך שהוא מצליח להתמודד עם הסבל הזה שנקרא 'האן חולה'.
זה מביך לבקש ממינהו עזרה עם האינפוזיה כשאני צריך ללכת לשירותים,מינהו גם מקלח אותי והמצב לא נעים שהוא צריך לטפל בי כאילו הייתי קשיש נכה.

"איך אתה מרגיש היום?" אותה השאלה שאני נשאל לגביה כל יום..כבר התרגלתי וזה נהיה מעצבן. אין לי כל כך מה לעשות עם העצבים שאני מאפק אותם,כי אני יודע שזו העבודה שלהם וכל המצב נובע מדאגה די מיותרת.

"בסדר.." אותה תשובה שאני מחזיר כנגד כל רגע.
הרופא התורן שיטפל בי היום הוא יון. הוא מעט התבייש לטפל בי ולסדר את חולצתי בכדי שארים אותו,אך התנגדתי שירים את חולצתי ויחשוף אותי כמו בכל פעם בגלל מבטיו הכועסים והעצבניים של מינהו בגופי וביון. אני מניח שזה שסלחתי לו לא אומר שגם מינהו סלח ופסח על המקרה ההוא מאז התיכון.
יון כנראה הבין אם ביקש ממינהו ופליקס לצאת מהחדר כדי לטפל בי כראוי. הם התקשו לצאת אך לבסוף וויתרו.

"האן יש לי חיסיון שמונע ממני להדליף מידע אישי ופרטי של המטופלים שלי." יון הרגיע אותי קודם לפני שידעתי על השאלות על מניין הצלקות.
"איך הגעת לפה?" והתחלנו בחקירה.

"מינהו הפגיש בין אביו ולביני והם התווכחו כמו משוגעים ביניהם ואני מניח שזה הלחיץ אותי.
נהיו לי קשיי נשימה והתעלפתי וקמתי פה."
סיפרתי בלחש חסר כוחות פיזיים ונפשיים,מחכה לעוד שאלה שאני בטוח שאין בה תקווה.

"איך-" יון נקטע על ידי פתיחת דלת רועמת מפתיעה שממנה צ'אן נכנס בהפתעה עם קלסר מוזר בידו ועט.

"זה בסדר דוקטור יון,אני אטפל בו. אני מוסמך."
יון הנהן בוויתור. לפני שחשב על לצאת יון לחש באוזני. "אני מצטער על הכל."
והוא יצא מבלי שהספקתי להבין על מה הצטער כשצ'אן נכנס בחיוך ונעמד על פני המיטה שלי.

"היית מאמין שיום אחד יון הוא זה שיבדוק אותך בבית חולים..? מה שלומך ג'יסונג?"
התעלמתי משאלתו הראשונה שכנראה פרח בראשו.

will you stay by my side? 2Where stories live. Discover now