ילד בלי תקווה מוחה דימעה
נאלם דום מול כל שאלה
מול פני החושך שבא
מתחבא מזיכרון של איבה
לא מאמין לחיוך שעלה
רק נותר לו לאחוז בתפילה
לקוות שהעזר יגיע במהרה
שלא ישכח כמו בגילגול שהיה
ילד בלי תקווה כמו פרח בלי גינה
פורח פרא בפחד שבא
עטוף בכאב נרדם בצינה
ללא רגש ללא קירבה
