הוא פקח את עינו בבהלה הצרחות עידודו בראשו.
שוב פעם אותו סיוט שרודף אותו בשלוש שנים האחרונות. כל-כך הרבה פעמים אמרו לו שזהו לא אשמתו שלא היה לו דבר לעשות בנידון אבל ריגשות האשמה רדפו כמו שחתול רודף עכבר.
השד הזה ליווה אותו לא משנה לאן הלך, והוא היה לכוד בין טפריו בלי יכלות ליברוח.
הוא נשם נישמות עמוקות מנסה להרגיע את ליבו שדפק במיהירות. עניו סקרו את הקירות הלבנים בחדרו הקטן,
הוא גר בפנימייה כבר שנתיים אחרי שעבר בתי אמונה במשך מספר שנים.
הוא עמד להתחיל את כיתה י"א היום אבל פרט כזה שולי לא ניראה לו מספיק חשוב כדי להגדיש עליו מחשבה. מבטו נדד לשעון היד שלו השעה הייתה 4 לפנות בוקר והוא ידע שהוא כבר לא יחזור לישון, אז הוא הלך לשירותים הקטנים שממוקמים בצד חדרו ושתף את פניו. נותן למים להכניס בו מעט חיים. הוא הביט בהישתקפות שלו במראה הקטנה שהייתה מעל הכיור. שערו החום היה מבולגן והיו עיגולים שחורים מתיחת לעניו הירקות. הוא היה רזה , כל-כך רזה שזה היה מפחיד. קומתו הייתה נמוכה ועורו בהיר. תוי פניו היו עדינים ושפתיו היו עבות ואדמות. כשיצא מהשירותים הוא התלבש וישב קצת בחדרו אחרי הכל בית ספר מתחיל רק ב8 והוא לא תיכנן לאכול ארוחת בוקר . אחרי שעה שבהמהלכה רק בהה בקיר הלבן והריק הוא החליט ללכת להתקלח .
הוא ניכנס לימקלחת הקטנה ונתן למים לשיתוף את מחשבותיו להרגיע את הדאגות שלו.
אחרי שגמר להיתקלח היתלבש והיתנגב.
הוא בדק את השעה על שעון היד שלו וראה שכבר 7. הוא החליט ללכת לכיתה למרות שעדיין היה מקודם ככה הוא הבטיח לעצמו הוא לא היתקל באף אחד. הוא יצא מחדרו הקטן והלך בשקט במיסדרנות הריקים של הפנימייה. עניו הירקות הגדלות סרקו בשקט את המרחב הריק. הוא הרגיש כל-כך בודד ,כל-כך אבוד. הוא המשיך להיתקדם בשקט עד שהגיע לכיתתו שהייתה ריקה ושם הוא התיישב פתח את מחברת הציור שלו וצייר, הוא שקע בציור , לא שם לב לאנשים שהתחילו להגיע לכיתה או לדקות שעברו במהירות. עד מהרה השעה שמונה הגיעה והוא עוד היה שקוע בציור. פתאום הוא הרגיש יד על גבו ואת ושמע קול נשי קוראו לו. "תקשיב בבקשה!" מרתו אמרה לו בנעימה כועסת. רק אז הוא שם לב שכבר התחיל השיעור ושכל הכיתה מביטה בו. הוא הסמיק וניסה להתחפר בכיסאו. "אז כמו שאמרתי " אמרה אמרה "היום מציתרף עלינו תלמיד חדש. "תיכנס בבקשה" היא אמרה לתלמיד שעמד בדלת. לתוך הכיתה נכנס נער גובה. הוא היה שרירי ובעל עניינים כחולת שהיזכרו בצבעם אוקיינוס עומק. שערו היה שחור כפחם, ותווי פניו הי חדים אך בצורה מחימאה. הוא ללא סופק היה מושך. התלמיד החדש סרק את הכיתה ומבטו נעצר עליו. הם הביטו אחד בשני למשך מספר שניות ואז התלמיד החדש פתח את פיו ואמר "היי כולם אני דילן "
ספר חדששששששש יוו אני מתרגשת בבקשה תיכתבו לי עם אהבתם! ❤️
לאב יו ✨️ בייי
YOU ARE READING
מלאך שבור (boyxboy)
Romance"הוא הביט בכוכבים בעדו שוכב על ביטנו של דילן, השמיים הכהים היו כל כך יפים כל-כך צחורים. " זה כל-כך יפה" הוא אמר בשקט."אתה יודע אומרים שלאור לוקח המון זמן לעבור את המרחקים העצומים האלה ולכאן הכוכבים שאנחנו רואים הם בעצם אור מלפני מיליוני שנים." דילן...
