ואני והראל התחלנו ללכת גם לכיוון היציאה האחורית.
"הראל נבארו... שם יפה יש לך..." אמרתי וצחקתי בזמן שהלכנו והוא החזיק לי את היד.
"תודה חחחח אמא שלי תשמח לשמוע" הוא אמר וצחק.
"כן גם רומי זה שם מאוד יפה, מה השם משפחה שלך" הוא אמר ושאל אותי.
"תודה" אמרתי וחייכתי אלברס". עניתי לו.
"נבארו יתאים לך יותר" הוא אמר והשווה את השם שלי ליד השם משפחה שלו.
"רומי נבארו... אני יכול לדמיין את זה, דיי מתאים" הוא אמר והסכים עם עצמו. צחקתי וגם הוא.
יצאנו מהמועדון שהיה צפוף באנשים ביציאה.
"טוב איפה האוטו שלך ?" שאלתי.
"אוטו? מי אמר משהו על אוטו?" הוא אמר בזמן שהתקדמנו אל אופנוע שחור גדול.
"לא נכון" אמרתי בהלם.
"אין מצב" הוספתי.
"יש מצב" הוא אמר וגיחך לעצמו וצחק מהתגובות שלי.
"אני לא עולה על הדבר הזה" אמרתי בהחלטתיות.
"כן את כן" הוא אמר גם בהחלטתיות.
"כבר אמרת לחברה שלך שאת חוזרת איתי לא? היא לא הייתה רוצה שבסוף תחזרי לבד נכון?" הוא ניסה לגרום לי לרגשות אשם. וזה עבד לו. אוף אני שונאת שזה עבד לו.
אני תמיד אמרתי לעצמי להתרחק מבנים כמו הראל.
הראל נבארו...
מראש ידעתי שהוא צרות, מהרגע שהכרתי אותו ידעתי שזה לא הולך להיגמר טוב וצריך להיגמר עוד לפני שיתחיל.
הוא רצה, ידעתי שהוא רצה. רצה אותי. הרגשתי את זה.
אבל לא יכולתי לתת לזה לקרות.
הוא היה כל מה שניסיתי להתרחק ממנו בחיים. כל מה שתמיד אמרתי לעצמי להתרחק ממנו... כל מה שאי פעם תיעבתי ושנאתי...
אבל עדיין היה בו משהו שלא יכולתי לדעת שובע ממנו, מן משיכה מטורפת, מהפנטת כזאת, כאילו הוא הטיל כישוף עלי או משהו. מה שכן בחיים לא פגשתי מישהו כמוהו. גבר בעל ביטחון כמו שלו. זה מעצבן אותי ויש בזה גם משהו מרתיע. אני פוחדת מגברים כאלה בדר"כ. ואני לא רוצה להתקרב לשום דבר מזה. לא ביקשתי גם.
הגורל פשוט הכתיב את שלו ואני לצערי קורבן הסיפור...
"טוב, אבל אנחנו לא נוסעים מהר . יש לך קסדות?" אמרתי לו לבסוף ושאלתי.
"נראה חחחח...וברור" הוא ענה והוציא שתי קסדות שחורות מהתיק שלו הגדול שהוצאנו מהלוקרים במסיבה קודם לכן. וגם הוצאנו את התיק הקטן שלי שאותו שמתי בהצלב עליי.
לא אהבתי את התשובה של ה"נראה" אבל לקחתי את הקסדה.
ניסיתי לשים אותה אבל זה תיסבך אותי אז הוא עזר לי ושם לי.
הוא עלה. ועליתי אחריו.
"תחזיקי אותי חזק מהמותניים"הוא אמר.
"למה" שאלתי מבעד לקסדה.
"כדי לא לעוף חחחח" הוא אמר והתניע.
"טוב...רגע! מזתומרת לעוף?" אמרתי ואז נבהלתי.
"את תראי" הוא אמר והתחיל לסוע וגיחך לעצמו.
YOU ARE READING
הדגל האדום שלי
Romance"מראש ידעתי שהוא צרות. הראל נבארו, מהרגע שהכרתי אותו ידעתי שזה לא הולך להיגמר טוב וצריך להיגמר עוד לפני שיתחיל. הוא רצה, ידעתי שהוא רצה. רצה אותי. הרגשתי את זה אבל לא יכולתי לתת לזה לקרות. הוא היה כל מה שניסיתי להתרחק ממנו בחיים. כל מה שתמיד אמרתי...
