כס המלכות

פרק 1

איזבלה שי 

אני על המטוס בדרך לאנגליה, יותר נכון ללונדון . אני לא יודעת למה אבל אני לחוצה ומתרגשת . האנגלית שלי טובה אני ברמה של כיתה יב . לפחות זה מה שהמורה אמר אבל אוקי...

אנחנו עוד שעתיים צריכים לנחות . שערי השחור גולש על כתפיי  אני לובשת שמלה לבנה ארוכה כמו רוב הבנות שבמטוס . אני מסתכלת מי חוץ  לחלון  ואני בקושי יכולה לראות את הים או משהו אנחנו מעל העננים. העננים הלבנים הגדולים מסתירים הכול  . זה לא הפעם הראשונה שאני על מטוס הוריי לקחו אותי כמה פעמים אבל הפעם אני בלי הורים בלי אף אחד שאני מכירה . 

~~~~

אני יורדת מהמטוס ולוקחת את התיק גב ואני מנסה לא ליפול מהעקבים וללכת כמו ליידי ואני עוצרת לחפש את המזוודה שלי ואז אני נזכרת שאין לי איפה לישון אני לוקחת את המזוודה שלי השחורה  שלי ומתחלה ללכת לכיוון היצאה ואני הולכת לכיוון האבטחה ושואלת "סלח לי " האיש הגדול והשרירי הלבוש  בחליפה שחורה אלגנטית ורובה בחגורה מסתכל עליי ואומר "כן , גברתי איך אני יכול לעזור לך ?" אני נראת כמו גברת טוב אני גבהה ואני לובשת שמלה ארוכה לבנה ועקבים טוב עם אני מסתכלת על עצמי גם אני הייתי חושבת שאני גברת הגוף שלי יחסית מפותח לילדה בת 14 . "אתה יודע במקרה איפה ארמון המלוכה? אני פשוט צריכה להגיעה לשם " הוא מהנהן ואומר "תזמיני מונית זה יחסית רחוק ברגל וגם את לובשת עקבים שלא נראים נוחים להליכה כזו " הוא צודק זה באמת לא נוח . אני מסתכלת עליו ומהנהנת בראשי כיאלו אני שוקלת את דבריו הוא מסתכל עליי ואומר "הינא אני יזמין מונית בשבילך ואני יביא לך כסף כדי שתוכלי ללכת לשם , מה אומרת על זה ?" והוציא כסף מהכיס שלו וחייכתי ואמרתי "תודה רבה אדוני " הוא חייך חיוך שחושף שייניים וגומות עמוקות .חייכתי הוא סימן לאחד המוניות לעצור וששילם לו ואמר לנהג "קח את האישה הנחמדה הזו" וצביעה עליי והמשיך "לארמון בקינגהאם ,בבקשה" הנהג אמר "אוקי, תיכנסי בבקשה" האדון שאין לי שמץ איך קוראים לו לקח את המזוודה ושם אותה בתוך התא מטען האחורי ופתח את הדלת עבורי ואני חייכתי כיאות תודה . וחזר לאיפה שעמד כשהתחלתי לדבר איתו . הנהג החל לנסוע והתחלתי לגבש תוכנית במוחי . אז אני להגעה לשם ויבקש לדבר עם המלך או הנסיך ולבקש להיות משרתת רוב המשרתות לנות בארמון לא ?! אני דיי בטוחה שכן ומה רע בעוד משרתת . הנהג עצר ואמר "הינא התחנה שלך גברתי "  "תודה"  יצאתי מהמכונית והנהג בא לעזור לי עם  המזוודה שלי .

התקדמתי עם המזוודה והתיק שלי לכיוון ארמון בקינגהאם הענקי שנפרש מולי עמדתי מול השער והשמורים הסתכלו אחד על השני והם נראו מגוחכים בתלבושת האדומה שלהם והכובע פרווה הענקי שעל ראשם . ואחד מהם שאל אותי "סליחה, ג..גברתי, מה את עושה פה ?!" הוא לחוץ אני לא מאשימה אותו אישה יפה וצעירה עומדת מול השערים הגדולים והארמון ענקי בפה פתוח  ניערתי את ראשי ואמרתי "א..א..אני צריכה לדבר עם הנסיך  , אני יכולה ?"  גם אני גמגמתי אבל לא בכוונה אחד השומרים אמר " תחכי כמה דקות פה , אני ילך לבדוק עם הנסיך פנוי " אני לא ידעתי למי אני צריכה לפנות . 

אחרי חמש דקות שעברו השומר חזר ואמר "בואי אחרי גברת"  נשמתי עמוק והלכתי אחריו הארמון נראה מרהיב .  שמור פתחת דלת גדולה שהובילה אותנו  לאולם , האולם היה גדול בעולם היו מושבים מעץ ובסוף העולם היו כיסאות על הכיסא האמצעי ישב מישהו שנראה בסוף שנות החמישים לחיו , אני מנחשת שהמלך .  למלך היה  שיער לבן ועיניים שחורות .והוא לבש חליפה  .לצד ימינו ישבה אישה מבוגרת נראת באותו גילו של האיש המבוגר שלידה . היה לה שיער  לבן וקצר , עיניה היו כחולות צלולות והיא לבשה חצאית וחולצה קצרה . לצד שמאלו ישב ילד נראה בן שש-עשרה בחליפה שחורה , שיערו היה פלאפי ועיניו היו שחורות כשמי הלילה  . וואוו .  השמור השתחווה ואמר "המלך ג'ורג' המלכה שרלוט הנסיך אדוארד " וקם "הגברת ביקשה לדבר איתכם "  ג'ורג' אמר "משחורר" והשומר השתחווה ויצא אחרי שיצא וסגר את הדלת ג'ורג' אמר "כן, מיס..." 

"שי, מיס שי . אדוני" אמרתי "גברת שי" ניסה ג'ורג' לומר והוא שאל "גברת שי , מה את צריכה מיאיתנו ?"  נשמתי עמוק ואמרתי "באתי להציעה את שרותיי כמשרתת בבית המלוכה , אדוני" ג'ורג' הסתכל על אדוארד ואדוארד הסתכל עליי בחן אותי עם עיניו שחורות   בחן את כול הגוף שלי מהראש לאצבעות וג'ורג' אמר "למה שלא בני היקר יחליט , הרי אחרי את ביקשת לראות אותו " הינהנתי למרות שאני לא יכולה להחליט ואדוארד  הרים את עיניו השחורות  אל עיניי הכחולות הבלי להזיז את עיניו ממני אמר "כן, נקבל אתך כמשרתת אצלנו . אבל את תיהיי המשרתת האישית שלי לא של אף אחד אחר , את תיהיה תחתיי אף אחד כולל הוריי לא יחליט לך אחרת ממני"