נקודת מבט רותם:
היא אכלה את הפסטה ונאנחה מהטעם שלה. אני אוהב את איך שהיא מגיבה לאוכל שלי
~בבית הספר ~
"היי אלי" אמרה גל אחרי שהגענו לבית הספר. היא הביטה בי כל הנסיעה בדרך לכאן פאק אני לא יכול היא מושלמת "גל? מה את עושה עם אח שלי?" "אלי זה לא-" "אני יספר לך בבית נודניקית" קטעתי אותה. הן הלכו לכיתה שלהן ואני הלכתי לכיתה ישבתי במקום שלי ורום התחיל לחפור למה אני צריך להתרחק מגל ושטויות כאלה לא באמת הקשבתי לו. היה צלצול שעתיים של מתמטיקה עברו גרוע יותר מהרגיל החזקתי את עצמי שלא להוציא את הטלפון מהטיק ולכתוב לה, קיבלתי הודעה ממנה בסוף השיעור
גל: איך אתה?
רותם: אני בסדר נסיכה, איך את?
גל: רותם יש לי שאלה
רותם: מה יש נסיכה?
גל: למה אתה קורא לי ככה?
רותם: כי את צריכה להגיש כמו שאני מרגיש ואני מרגיש שאת נסיכה
גל: אני ידבר איתך אביאל ביקש לדבר איתי
רותם: מי זה אביאל?
גל: ידיד
רותם: מה זה ידיד? איפה אלי?
גל: אלי בדרך הביתה היא חולה
גל: אל תדאג אני שייכת לך זוכר?
רותם: זוכר טוב עם קורה משהו תתקשרי עליי טוב נסיכה?
גל:כן רותם אני צריכה לדבר איתך על משהו בכל מקרה אבל אחר כך
היא סיימה את השיחה
אני לא אוהב שהיא עם אביאל אני לא מכיר אותו.
אלינו חכץגה סביבי כל היום אבל זה לא מה שהפריע לי. הראש שלי היה מוטרד מהמחשבות עלייה ומי זה אביאל
נקודת מבט גל:
"היי. אני יכול לדבר איתך רגע?" אביאל שאל שראה שאני עסוקה עם הטלפון. "כן בטח מה אתה צריך?" אני לא יודעת עם הוא יודע עם מי דיברתי אבל המבט שלו בחן אותי. " את יכולה לעשות את שיעוריי הבית שלי?" אני חייבת לעשות את זה הוא ישפיל אותי עוד " כן.." עניתי והלכתי מישם. כתבתי מהר לרותם
גל: רותם
רותם: מה יש נסיכה על מה רצית לדבר איתי?
גל: אני יכולה לבוא אלייך?
רותם : כן, קרה משהו?
גל: לא לא קרה כלום
רותם: טוב, את רוצה שאני יקח אותך?
גל: לא זה בסדר
