One shots - larry stylinson -for fun :)💚💙

הכלבה לארי.

נ.מ- לואי💙

עמדתי בדלפק מסדר מסמכים ושטויות שיש פה.
וכשסיימתי התיישבתי על הכיסא המתפרק והרמתי את רגליי על השולחן.
לאחר מכן הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס והתחלתי לשוטט.

אחרי כמה דקות שמעתי נביחה.
התעלמתי כי בכל זאת אני עובד בכלביה ולמרות שיש פה כלבים די שקטים זה ברור שהם ינבחו..
אך הנביחות לא הפסיקו עד שבאמת התחלתי להתעצבן.

סובבתי את מבטי לעבר הכלובים. וגיליתי שהכלבה החדשה, לארי אני חושב שקוראים לה.
היא פשוט לא מפסיקה לנבוח.
שתשתוק.
גילגלתי את עיניי והמשכתי לגלול בטלפון.
ונחשו מה, היא לא שתקה.

״נו מה!?״ התעצבנתי וגלגלתי את עיניי לעברה. וכל מה שהיא עשתה זה לבהות בי בעיניי עגל עצובות גדולות ומקסימות.
גיחכתי בזמן שהנדתי בראשי והקמתי את עצמי לכיוונה.

כשהגעתי לכלוב התיישבתי על הרצפה בכדי להיות בגובה שלו. וגיליתי שפשוט אין לה אוכל, ואני התעלמתי ממנה כי חשבתי שהיא רוצה צומת לב..אופס¿

פתחתי את הכלוב שלה בזהירות בשביל שלא תצא, כי זה מה שחסר לי, שהכלבה החדשה תברח והבוס יתעצבן עלי.
משכתי משם במהירות את קערת האוכל שלה החוצה והתחלתי למלא לה אותה באוכל.
כשסיימתי החזרתי את הקערה לכלוב וכשבאתי לסגור היא נבחה שוב.

״מה עכשיו?״ נשפתי. ושוב היא בהתה בי עם עיניה,אך הפעם היא ממש סחפה אותי אליהן.
והתחלתי להסתכל עליה יותר לעומק.
וואו, היא מהממת.
יש לה עיניים כחולות כהות עם קצת בהיר.
וצבע פרוותה שחור עם נגיעות אפור.
ואין לה הרבה פרווה.
יש לה יופי מיוחד, ואני יודע שזאת רק כלבה, ובכל זאת- היא באמת די מושלמת.

״היי ילדה, את יודעת שאת בין הכלבות היפות שראיתי?״ פתחתי קצת את הכלוב בכדי להביא לה ליטוף והיא ליקקה את ידי.
בהתחלה זה הגעיל אותי אך ישר צחקקתי. כי אני יודע שזה אומר שהיא אוהבת אותי.

הוצאתי את ידי וסגרתי את הכלוב.
התרוממתי מהרצפה בכדי ללכת לדלפק בחזרה, אך לא לפני שבדקתי שכלום לא חסר לה והכלוב סגור בבטחה.

אחרי בערך 20 דקות שאני יושב בשיעמום מוחלט. שמעתי את פעמון הדלת המסמן כשמישהו נכנס לכלביה.

הרמתי את ראשי בשביל להסתכל על הבן אדם הזר שנכנס כרגע והתגלה לעיניי הדבר הכי חתיך שראיתי בחיי.
יש לו עיניים ירוקות שאפשר לשקוע בהן, שיער ארוך ומתולתל שמגיע עד כתפיו.
יש לו מיבנה גוף של אל. פאקינג אל.
הוא שרירי וגבוה, ומלא במקומות הנכונים.
הוא לובש חולצה לבנה צמודה שמבליטה לו את שרירי החזה, וסקיני גינס שהוא טיפה רחב שיושב לו במדויק על מותניו.

״סליחה?״ קול צרוד דיבר והעיר אותי מביהתי.
לחיי ישר הוסמקו ממבוכה.
נעמדתי מהכיסא והרמתי את ראשי אליו.