פרק 11| הראל

696 34 9
                                    

היום זה היום האחרון שלנו בפולין
יום שבת היום והיום אנחנו נוסעים לגל מיני קניונים לנצל את השאריות כסף שלנו

בשעה 11:30 עלינו לאוטובוסים והתחלנו בחצי שעה נסיעה לקניון הראשון

הגענו וישר התפצלנו אני דניאל אלה וקורל הלכנו יחד
הבנות ראו מרחוק את זארה ואני ודניאל הבנו שזה הסוף שלנו היום

אחרי שעה וחצי הן יצאו כל אחת עם שתי שקיות איך זה אמור להיכנס להן במזוודה

ואחרי זה הלכנו לספורה
שגם שם יצאו עם שקית קטנה כי לפי מה שהבנתי זה יקר

אחרי זה משכנו אותן בכוח לאכול
הזמנו פסטה באחת המסעדות
לקחנו כמובן גם לשתות

אחרי שאכלנו והבנות המשיכו להסתובב השעה הייתה כבר 18:00 ובשעה 6:30 בבוקר יש לנו טיסה הבייתה
היום יום שבת אבל בית ספר נתן לנו רשות לא להגיע לבית ספר עד יום שלישי אז נשב בבית ונסתובב כאילו חופש גדול

את האמת התגעגעתי למזג האוויר הנעים בישראל
פה שיורדת השמש קפוא פה ברמות

חזרנו לחדרים והתחלנו לארוז הכל
שהשעה הייתה כבר 1:00 יצאנו לכיוון הלובי ומסרנו את הכרטיסים

שמנו את התיקים והמזוודות בתא המטען של האוטובוסים והתחלנו בנסיעה הארוכה מאוד שלנו לכיוון שדה התעופה

היה לנו 3 שעות להעביר בדיוטי שלהם
אז ניצלתי וקניתי כמה ממתקים לטיסה וגם הבייתה

הבנות קנו עוד שטויות כמובן
ואחרי כמה זמן קיבלתי שיחת טלפון מאבא שלי
אנחנו דיברנו בווצאפ כמובן במהלך היום יום אבל מה הוא עושה ער בשש וחצי בבוקר?

״היי אבוש מה אתה עושה ער בשעות האלו?״
״שלומי מצויין בן איך אתה?״ שאל בציניות
״סליחה, מה קורה אבא הכל טוב מעדכן שיש לנו עוד חצי שעה טיסה חזרה הבייתה״
״מצויין חיים שלי רק שתדע שאני ואמא של אלה מחכים לכם בקוצר רוח אז שתנחתו בארץ אל תהססו להתקשר ונבוא נקח אתכם״ אבא אמר
״אל דאגה״
״מה עם אלה היא בסדר״ שאל
״כן אני שומר עליה טוב טוב״ אמרתי בגאווה

מבלי לשים לב שאחד מהילדים שפה מתחיל איתה ואחד עם קורל אבל דניאל לא איתן

״אבא אני עוד אדבר איתך אני חייב לנתק המחנכת קוראת לנו״ אמרתי ניתקתי ונתתי לו את התירוץ הראשון שעלה לי לראש קראתי מהר לדניאל והלכנו אליהם

״היי מה נשמע?״ הם שאלו, הם היו שני בנים מישראל? מאיפה הם יודעים ככה עברית
״היי נעים להכיר מי אתם?״ שאלתי בחוס מצב רוח
״אני יואב וזה חבר שלי עומר״ אמר מי שהתחיל עם קורל
״טוב אז מה אתם צריכים מהאישה שלי?״ שאלתי
״ומשלי גם מה קרה?״ דניאל הצטרף אלי
״סליחה לא ידענו שיש להן חבר״ הם אמרו בפה אחד והלכו משם

אחי החורגWhere stories live. Discover now