וואטפד - טיפים

בבקשה אל תנטשו אותי, אני נואשת לחברה😎👌🏻

ניקוד - מסתבר שהמורים בכיתה א' לא חפרו לנו סתם! המורה צילה צדקה למרות הכל!

אחת מהטעויות הכי נפוצה, מעצבנת, והמחרפנת בסיפורים בוואטפד היא החוסר בפסיקים ונקודות. 

ברצינות שניה, תנסו להיזכר בכמות הפעמים שהייתם צריכים לקרוא שוב ושוב את אותה השורה למרות שאתם יודעים שאתם נכנסים מראש לקרב אבוד רק בגלל שהסופר לא הוסיף פסיק! 

עד כמה שאני שונאת לרסק את תקוות הילדות שלכם (לא באמת, אבל צריך להוסיף את זה לפרוטוקול כדי שלא יתבעו אותי) מסתבר שאנחנו כן נעשה משהו עם הדברים שלמדנו בבית הספר, ככה שאין ברירה אלה לזכור אותם.  

יש משהו אחד שצריך לזכור כשכותבים ספר, משהו שכולם בטוחים שהם מיסמים עד שהם כותבים חצי ספר ומגלים שהם לא -לספר יש שתי צורות, הצורה הראשונה היא נקודת המבט של הסופר והצורה השניה היא ההבנה של הקוראים.

ושתי אלה ידידי היקרים שמעולם לא פגשתי, שתי אלה הן נקודות מבט שונות לגמריי, ובגלל שהן שונות כל כך הן יכולות לפספס בקלות אחת את השניה. 

נקודת המבט של הסופר היא זאת שיוצרת את הספר 

נקודת המבט של הקוראים היא מה שנותנים להם 

הסופר צריך לדעת איך להראות את נקודת המבט שלו לקוראים, כי אם לא הם לא יוכלו להבין ויעזבו את הספר. 

וברגע שאין ניקוד הסיפור מתפספס.

הסיפור נהפך למייאש, מתיש, ומה שהסופר מנסה להסביר לא נקלט. זה נותן הרגשה חובבנית ומוריד הרצון להמשיך ולקרוא את הספר. 

והחוסר בניקוד מעלים את אחד הדברים שעוזרים להשאיר מספר גדול יותר של קוראים בספר -ברגע שאין ניקוד הסיפור הופך ללא נוח לקריאה. 

לסיכום- בחייאת דינאק, תכתבו עם פסיקים (ಥ ⩌ ಥ)

בבקשה אל תנטשו אותי, אני נואשת לחברה😎👌🏻 ואני לא כזאת כלבה בדרך כלל 🤏🏻

דרך אגב- איך זה מרגיש כשמישהו תוקע לכם שיר ביפנית באמצע החיים? 😂 אם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו את ארן המזורגג