נקודת מבט ניקול:
המשפחה שלי אתמול חזרה אני שמחה עכשיו והמשפחה של דניאל הזמינה אותנו לארוחה אצלם
לבשתי שמלה צהובה שמנת כזו שישבה טוב על הגוף שלי והשארתי את השיער פזור והתאפרתי
*התמונה למעלה זאת השמלה של ניקול
"אני מוכנה" צעקתי ברחבי הבית
והלכתי לחדר של אמילי אחותי הגדולה
"וואו" אמילי לבשה שמלה שחורה שצמודה עליה כאילו השמלה הזאת נתפרה בשבילה.
"גם את נראת מושלמת יאללה בואי נרד" יצאנו כל המשפחה לבית של דניאל
"היייי נטע מה קורהה" נטע זו אמא שלי וענת זו אמא של דניאל "בסדרר כמה זמן לא ראיתי אותכםם" "התגעגעו מאוד" "אמילי איך גדלת יואוו ואיזה יפה אתת" "חחח תודה"
"די נו לא נכוןןן"אמא של דניאל הסתכלה עליי ודניאל גיחך נבהלתי
"ניקול התגעגתי אליךךךךךךך" וישר הביאה אותי לחיבוק "גם אנייי" היא הייתה כמו אמא שנייה שלי תמיד דאגה לי ואהבה אותי "וואו איזה מהממת אתת" "תודהה גם את"
"היי דניאל.." "מצטער אם אמא שלי הבהילה אותך" אמר וצחק "מה יש לך אני ממש אוהבת את אמא שלך"
מפה לשם הם שאלו אותנו הרבה שאלות על ארצות הברית ואחרי זה ישבנו לאכול
וצחקנו הרבה ואפילו שמתי לב שדניאל כמעט כל הארוחה הסתכל עליי
בכל מקרה חזרנו הביתה והייתי ממש עייפה אבל עדיין התקלחתי והורדתי את האיפור וישר נרדמתי על המיטה
"בוקרר טוב מתוקה" אמא שלי העירה אותי בבוקר "בוקר טוב" חיבקתי אותה והלכתי לצחצח שיניים
כשסיימתי התחלתי לעשות קוקו מתוח ולבשתי ג'ינס בהיר מתרחב וחולצה כחולה צמודה התאפרתי והלכתי לאכול קורנפלקס עם חלב
אופירייי:
את/ה: אופיר את מוכנה?
כן את באה?
כן אני עכשיו באה
"הייי אופירר" "הייי לישנונית"
אופיר לבשה ג'ינס כהה וחולצה שחורה
נשאר עוד שעה לבית ספר וכל מה שרציתי זה ללכת לים כבר אני אוהבת להירגע שם
התחיל שיעור ספרות ואני ודניאל כבר הגשנו את המשימה שלנו וקיבלנו 90
המורה הסבירה בעיקר על המדינות והמידע
כששמעתי את הצלצול עפצי מהכיתה הלכתי מהר הביתה והחלפתי בגדים לחולצת פסים ומכנס קצר ויצאתי לים
נאיי:
הייי רוצה להיפגש עכשיו?
את/ה:אני בים עכשיו רוצה בערב עם הבנות?
סבבה אני יודיע להן❤️
את/ה:סבבה
אחרי כמה דקות התחיל להיות קר ושמעתי שירים של אוליביה רודריגו>>>>>
ומשום מקום דניאל הופיע מולי
הורדתי את האוזניות "מה אתה עושה פה?"
"ידעתי שתהיי כאן תמיד היינו באים לכאן ביחד" "נכון.."
"תקשיב איזה יפה ליה" "כן אני עוד זוכר איך היינו משחקים כולנו עם אמילי" "זוכר ששברנו את המחשב בטעות כי זה שם שיר שלא אהבנו?" "אוי כן..." והתפרצתי מצחוק ודניאל כמובן הצטרף אליי
אחרי כמעט שעה שדיברנו קמנו
ולא הפסקנו לצחוק הוא נעמד מולי
והסתכלנו על אחד השני
התקרבנו
הוא נישק אותי...הוא החזיק במותני ואני בצווארו
"אני אוהב אותך" חייכתי אליו "גם אני"
"כל הזמן הזה שלא היית פה חשבתי רק עלייך"
אז מה חשבתם על הפרקק?
תקשיבו אני גם עכשיו לא יודעת מה לעשות אין לי כיוון לפרק חדש...
YOU ARE READING
אהבה בהכחשה
ChickLitדניאל וניקול הכירו מאז שהיו קטנים ולאחר מכן ניקול הייתה צריכה לעבור לארצות הברית בגלל העבודה של אימה והקשר לא החזיק... לאחר כמה שנים ניקול חזרה אבל ההורים שלה נשארו בארצות הברית מה יהיה בין דניאל לניקול? האם ניקול חזרה בשביל דניאל? את זה תגלו בהמשך...
