הפרק השני מנקודת המבט של ריין בגוף שלישי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא שכב ללא הכרה בידיו של לוק. הסאטיר שהוביל גם את אלכס למחנה
הרגיש כאב עז בכל גופו ושמע צרחות בקול שזיהה מיד. הקול של אחותו
אלכס
הוא ניסה להתעורר, בלי לדעת כמה זמן היה מעולף. והוא שמע קול שקט
"אל תזוז אחי. בבקשה"
הוא לא רצה להקשיב לאחותו הגדולה ממנו בדקה ועשרים ושבע שניות.
"אלכס..." הוא אמר והתעורר
הוא ראה הכל בגוונים שחורים ולבנים. "תעצום עיניים ותירגע כבר אח קטן" מילמלה "רק בדקה ו-27 שניות!" אמר.
"!ת...תסתום כבר! אתה"
תגידי לי איפה אני ואני אסתום" אמר ריין"
"אתה במרפאה. במחנה"
הוא הינהן והתיישב במיטה
אתה זוכר מה קרה לך?" שאלה"
"אהא... זוכר זוכר"
"אז תספר"
"אני... הייתי מתחת לגשר במנהטן. ריססתי בספריי על אחד הקירות ואז לוקאס בא"
"ומה אחר כך?"
"הוא..."
"די למשוך זמן! אני מבינה שאני שאלתי אבל לא סתמת אחרי שאמרת שתסתום אז נמאס לי כבר"
"אלכס יא מטורפת... בואי תירגעי על גג הביתן" אמרה מישהי מוזרה מאוד
"אתה בטח אחיה של אלכס, נכון? נעים להכיר, אני קיילה" אמרה ולחצה את ידו
אלכס נעלמה עם קיילה כשהן מצביעות לעבר ביתן הרמס וצוחקות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז............. ככה נגמר הפרק שלי עם 163 מילים.
אני טרחתי במשך יומיים לכתוב את זה ואני אעריך אם יהיו תגובות כלשהן ואם תצביעו לפרק
YOU ARE READING
בשעות החשוכות של הלילה
Fantasy.אלכס רק רוצה חיים נורמליים. מה שלא כל כך מסתדר לה עם הייותה חצויה בת האדס ונצר אתנה במחנה החצויים היא מתפללת כל יום לשלומו של אחיה התאום, ריין. שנשאר לבדו ברחובות מנהטן החשוכים. מוזיקה, וספרים למרות שהיא דיסלקית הם הפתרונות היחידים שלה. אז היא מנס...
