בבוקר אביבי, השמש זרחה מעל הרי געש פעילים, והאור הזהוב נצנץ בין העננים.
בממלכת אלדוריה, כל אזור היה שונה. אזור המים היה לייד הים, והיו בו מלא אגמים ונהרות. אזור האש היה לייד הרי געש פעילים, אזור האוויר היה בין העננים, אזור האדמה היה ביער, ואזור המכשפים, היה גם הוא ביער, מרוחק ומבודד מכל השאר.
בין עצי היער הגבוהים של אזור המכשפים, חיה איירין. נערה צעירה עם כוחות קסם חזקים שלא הצליחה לשלוט בהם.
איירין צעדה בשביל צר, מוקפת צמחייה עבותה. האדמה הייתה רכה מתחת לרגליה, והאוויר היה מלא בניחוחות של פרחים נדירים, שרק מכשפים יכלו לגדל.
היא עצרה לרגע, לקחה נשימה עמוקה והביטה סביב.
השמש חיממה את פניה, אך בליבה הייתה תחושת קור. למרות כל היופי סביבה, היא הרגישה זרות. המכשפים, עם כוחותיהם המיוחדים, היו נרדפים ומתבודדים, ואמונם הם חיו רחוק מכל השאר, אבל החשדנות ליוותה אותם.
מגיל צעיר, איירין ידעה שהיא שונה. בעוד שחברותיה שיחקו במשחקים רגילים, היא ניסתה ללמוד לשלוט בכוחותיה. היא זכרה את הפעם הראשונה שהצליחה להרים אבן קטנה באוויר. זה היה רגע קסום ומפחיד ומרגש גם יחד. כשחברתה גוון ראתה זאת, היא ברחה בבכי, ואימה של איירין הזהירה אותה לעולם לא להשתמש בכוחותיה שוב לעיניי קהל. "הקסם הוא מתנה, אך הוא גם קללה. במיוחד לך, שניחנת בכוח קסם שאיש לא ראה כמותו," אמרה אימה, עיניה מלאות דאגה.
איירין הבינה את החשש של אימה, שהיא תגרום נזק עם כל הכוח שיש לה. "אני לא רוצה לפגוע באף אחד," חשבה. "אני רק רוצה להיות אני."
היום היה יום הכשרונות השנתי, שבו כל אזור שולח את עשרת הנערים הכי חזקים שלו, וכל אחד היה צריך להציג אותם. איירין ידעה שלמכשפים אסור להשתתף, אבל היא לא יכלה להתעלם מהתשוקה להראות לעולם מה היא מסוגלת. היא חשה את הדחף בוער בתוכה כמו אש, אבל היא פחדה. מה תהיה התגובה של האנשים?
בעודה מתקדמת, היא חשבה על מה קרה במופע הכשרונות לפני חמש עשרה שנה. המופע האחרון של המכשפים. כאשר אחד המכשפים, אלריק שמו, ניגש לקדמת הבמה. הוא שחרר סופה זהובה רבת עוצמה, שכל מה שהסופה נוגעת בו, הופך לזהב. במקום להתרגש ולהתלהב, הקהל נבהל וניסה לברוח. אבל כל מי שהסופה פגעה בו, הפך לפסל זהב בעודו בחיים. מאז אותו היום, התחילו לרדוף את המכשפים.
כשהתקרבה למרכז הממלכה, לכיכר הזהב, אשר נקראה על האנשים שהפכו לזהב, היא ראתה את המופע. בני האש ליהטטו באש חיה, ובני המים יצרו חיות עשויות מים שדהרו ברחבי הבמה. הם צחקו ושרו, והקהל סביבם היה מלא התלהבות. "תראו את הכוח שלנו!" קרא אחד מבני האש, והקהל הגיב המחיאות כפיים סוערות.
הצידה שני של הבמה, היכן שעמדו בני המים, אחת מבנות המים צעקה "המים הם החיים!" והקהל המשיך להתלהב ולמחוא כפיים.
YOU ARE READING
הקסם האבוד
Paranormalאני לא טובה בתיאורים, אבל... תדמיינו לכם עולם קסום. עולם שבו יש אנשים עם כוחות מיוחדים. עכשיו תדמיינו שהאנשים האלה לא ממש אוהבים מכשפים, ערפדים, ובעצם כל דבר שחזק יותר מהם. מה לדעתם יקרה שאיירין, נערה עם כוחות שלא היו כמותם, תגיע?
