1. כל דבר קשה לי
2. חיים מיותרים
3. אף אחד לא אוהב אותי.
4. שום דבר לא הולך לי.
5. אני מרגישה חנוקה.
6. אין לי כוח להתחיל כל יום מחדש, זה קשה מידי.
7. אם אמות, אז אפסיק לסבול.
8. לא אצטרך לאכול.
9. אני נואשת
10. אני לבד.
11. קשה לי עם המחשבות שלי.
12. יש לי יותר מידי חרדות, שאיני יכולה עם זה כבר
13. נמאס לי מהחיים האלה.
14. אני שונאת את עצמי.
15. אני צריכה למות, זה מגיע לי.,
16. אני מיותרת
17. אין למה לחיות.
18. אני סתם חתיכת מטומטמת, שלא יודעת מה לעשות עם החיים שלה.
19. עדיף שאתן למישהו טוב יותר את חיי, אם הייתי יכולה.
20. אני סתם עוול.
21. החיים מפחידים
22 . אולי אין לי סיבות טובות באמת.
23. סתם מפגרת
24. חיים קשים כל כך, חנוקה מידי, לא נושמת, לא יודעת מה לעשות
הכל כל כך מבלבל ומשגע אותי
25. קשה לי עם כל הקולות האלו בראשי
26. אני.. קשה לי עם הפחדים והחרדות והטראומות, פשוט הכל
אני לא יודעת להסביר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות
אני לא ידועת מה אני רוצה
אין לי חשק לכלום כבר
אני מתוסכלת כל הזמן.
אין לי כוח להסביר, ממילא אף אחד אף פעם לא מבין אותי. אל מי אני מדברת בכלל? אף אחד לא שם עלי וגם לא ישים. ולמה??? אין לי מושג, פשוט אין, לא הבנתי מה הבעיה בי?? עשיתי משהו רע? פגעתי? כי כששאלתי ונסיתי לעזור, הם אמרו שלא פגעתי, וכשעזרתי הם הודו ואחרי רגע התייחסו כאילו זה מעולם לא קרה, ולפעמים לא אמרו תודה בכלל. הם רק מנצליםאנשים אנוכיים, לכל אחד אכפת רק מעצמו, לא אתפלא בכלל אם העולם יושמד יום אחד. לא נראלי שמישהו יתפלא.
ועכשיו במקום ללמוד למבחן בכימיה, אני יושבת במיטה וכותבת. למרות שבתכלס למדתי כבר איזה שעה יותר( היום) אז .... פשוט נמאס לי ללמוד כבר, הבנתי את החומר וכל זה. ואני לא סובלת מבחנים. לחץ של החיים.
-
אני רק מקווה שיהיה לי מישהו לדבר איתו ולפרוק, מישהו שיאהב אותי לנצח ואני אותו.
אני לא יודעת אם אצליח לפרוק כל מה שעל ליבי, זה פשוט מרגיש יותר מידי שזה כבר מסובך להסביר ולא יודעים מאיפה להתחיל
וגם אם אדע מה להתחיל, כנראה שלא אפסיק לעבור מנושא לנושא וכו'.קיצר, עדיין לא הבנתי למה לא מתתי אז, ואז כל הסבל היה נגמר מזמן.
למרות שיש לי בזה ספק, אף אחד לא אמר שהמוות. טוב יותר והרי אי אפשר גם לדעת.
לסיכום- ביינתים לא מתים, נשארים בחיים ולא מוותרים, מנסים שוב ושוב עד שמצליחים!********
YOU ARE READING
It's just me alone
Spiritualלבד בעולם, תמיד לבד. אתם יכולים לקרוא לי קייפר, שם שהמצאתי לעצמי, השם חיבה שאף אחד לא יודע, ועכשיו ידע. הסיפור שלי הוא סיפור אמיתי, סיפור שבאמת קרה, ועדיין חל. אני חולה באנורקסיה, אבל במצב טוב יותר כבר עכשיו,הגעתי למשקל תקין וחזרתי לעשות ספורט. אך ע...