פרק 8

100 10 5
                                    

״כן אני ציירתי את זה וזה התגשם זה אומר שאני יכולה לשנות את הכול״ מילמלתי
״מה?״
״לא משנה אני צריכה להיות לבד כרגע.. אתה יכול לצאת? זה לא משהו אישי פ-״
״חחח כן בטח אין בעיה״
״תודה״ אמרתי לפני שסגר את הדלת אחריו
חיפשתי את הדף שבו ציירתי אותי ואת ההורים שלי אבל לא מצאתי אותו.. בלי הדף הזה אני לא יעולה לשנות כלום!

--מעבר--
חודש עבר ואני ונייל ממש התחברנו אנחנו מספקים אחד לשני את הכול ואנחנו ידידים ממש טובים.
אבל עדיין לא סיפרתי לן על מה שקרה עם הציור והעל אני בעצמי עוד לא מאמינה לזה וכדי לדעת אם זה נכון אני רוצה לעשות היום ניסוי קטן, לראות אם זה יקרה.. לקחתי את המחברת שלי וציירתי ששליח פרחים בא ומביא לי זר פרחים ובינתיים הלכתי לישון..
--לאחר חמש שעות--
התעוררתי והלכתי להכין לי משהו הארי פצאום בא מאחורי וחיבק אותי מאחור משהו שלא היה מובן בכלל אבל אהבתי את זה כי אני עדיין אוהבת אותו
״סליחה על מה שעשיתי היה לי קשה״
״זה בסדר״ ארצי והסתובבתי וברגע שהסתובבתי השפתיים החמות והנעימות שלו נחתו על שפתיי.
לפתע צלצול הפריע לנו, צילצלו בדלת
״אני אלך לפתוח״ אמרתי
פתחתי את הדלת כשהארי מאחורי וראיתי שליח עם זר פרחים בידו.
״אנסטסיה רינלדי?״ שאל השליח
״אמ כן זאת אני״ אמרתי והשליח נתח לי את הזר
״אתה יודע במקרה ממי זה?״ ״לא״ ענה אמרתי לו תודה חתמתי על טופס וסגרתי את הדדלתת
״ממי זה?״ שאל הארי כשהוא עדיין מחבק אותי מאחורה.
התרגלתי על הפתקית ולא היה כתוב כלום ואז הבנתי שמה שציירתי התגשם

וואי ממש סליחה באמת אבל ישלי מחסום כתיבה ענקי ואני לא יודעת איך להמשיך את הסיפור.
אני אשמח אפ תתנו לי רעיונות.
#love you

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jul 17, 2015 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

הרואה את העתידWhere stories live. Discover now