השעה שתיים עשרה. שעת הפסקת העבודה. אני נאנח ומתמתח מהכיסא הנוראי שאני יושב עליו. הקפה שמונח על השולחן שלי כבר ריק מכל טיפה ואיתו המוח שלי.
קמתי מהכיסא והתהלכתי לעבר המטבח ברשלנות. כן, אני עובד בבית. אני בסך הכל פסיכולוג שעוזר לכולם עם הבעיות המוזרות שלהם.
הכנתי לעצמי עוד אספקה של קפה וסידרתי את העניבה שלי, הראש שלי מלא במחשבות מוזרות על הבעיות של האנשים המשונים שבאו אלי- חלק נאנסו, חלק לחוצים וחלק.. צריכים מישהו לדבר איתו, וזאת העבודה שלי, בשביל זה אני חי ומזה אני מתפרנס, לדבר. זה מצחיק כי זה נחשב שאני חופר, למרות שאני לא.
גיחכתי מהמחשבה וצלצול נשמע בדלת, הלקוח הבא.
פתחתי את הדלת והושטתי את ידי ללחוץ לו את היד אך הוא רק הסתכל עלי, פניו חיוורות, הכובע של הג'קט מכסה את שיערו ועיניו נפוחות. צמרמורת עברה בגבי.
אילו הייתי יודע שהבן אדם הזה יהיה ההרס של החיים.
מטרה- 20 הצבעות
YOU ARE READING
Behind Clothes- Larry Stylinson
Fanfiction״היי אני לואי טומלינסון ואני הפסיכולוג שלך״ חייכתי ושמתי את הדפים על השולחן והסתכלתי עליו. הוא נעץ בי מבט עד שטיפה נרגע. ״אתה לא מתכוון לדבר?״ הוא שתק ונאנחתי. חיכיתי עוד כמה דקות ולפני שהתייאשתי הוא סוף סוף פתח את פיו ״היי, אני הארי ואני זונה.״ באו...
