המשרת החוצפן שלי

bdgirl

נקודת מבט לולה~
נו לולה למה אני צריך לאחר בגללך צעק קייל בכל הבית "אף אחד לא ביקש ממך לחכות לי,אם אתה רוצה אתה יכול ללכת" צעקתי כשאני מכניסה את האוכל לתיק,אז אני הולך הוא צעק "בסדר לך" עניתי לו ברוגע,הוא פתח את הדלת ובא לצאת אך מיד אחרי זה הוא התחרט הסתובב ואמר אוף אני שונא אותך,שימי כבר נעליים חחח טוב אמרתי ועליתי להביא את הנעליים שלי,ירדתי שוב למטה הסתכלתי על קייל שהיה מת לצאת כבר לבית הספר,נעלתי את הנעליים ויצאנו חשבתי שתסיימי להתארגן מחר הוא אמר קצת זועף,אמרתי לך ללכת למה לא הלכת שאלתי סתם לא עניינך יופי אז זה גם לא אשמתי אמרתי,את שמעת אותי אומר שאת אשמה?הוא שאל לא אבל...אז זהו שתקי הוא אמר ועצר במקום,אופסי אני מצטער,באמת סליחה אל תכסי זה לא היה בכוונה הוא אמר,אתה השתקת אותי עכשיו?שאלתי עצבנית,זה לא היה בכוונה הוא אמר ורץ לכיוון בית הספר כשאני מורידה נעל ורצה אחריו,הגענו לשער ושם הוא נעצר,עצרי רגע תני לי להסביר את עצמי הוא אמר בסדר אמרתי ונרגעתי,לא התכוונתי זו פעם אחרונה אני מבטיח אתה יודע שאני ממש אבל ממש לא אוהבת שמשתיקים אותי אמרתי אני יודע אבל למה את לא מבינה שזה לא היה בכוונה,התנצלות לא תעזור אמרתי צועקת אולי תרגעי קצת משוגעת כולם רואים אותנו הוא אמר זה ממש מעניין אותיי צעקתי,פעם הבאה תחשוב לפני שאתה אומר משהו,עכשיו תעשה לעצמך טובה ותשמור ממני מרחק בשעתיים הקרובות אמרתי ונכנסתי לבית הספר,באתי להיכנס למסדרון אבל איך אפשר כשגברת מאקול עומדת מולי עם השפוטות שלה,"נו טוב,זה לא כאילו היא תעשה לי משהו" אמרתי ונכנסתי כמובן שהיא דפקה לי מבט כזה..אבל התעלמתי והמשכתי ללכת,ראיתי שהמסדרון ריק...רצתי לכיתה,ספרתי עד שלוש בלב ופתחתי את הדלת,למזלי אף אחד לא היה שם,סליחה?מה את עושה פה בשעה כזאת שמעתי סוג של צעקה חלשה,זו הייתה סגנית המנהל,אני מצטערת קמתי מאוחר...אין צורך להסביר,נמאס לי מתירוצים של "לא קמתי או השעון לא צלצל,אני לא אקבל שום תירוץ שלך רגע אבל....שום אבל איפה הכיתה?שאלתי גשי בבקשה לאולם בית הספר,מתקיים ברגעים אלו טקס עיא אמרה ורצתי לשם,לפחות לא אצטרך לראות את הכיתה,אולי זה נראה כאילו אני קשוחה אבל זה הכי לא נכון,אני הכי רגישה בעולם,אבל אני משחקת אותה קשוחה,פתחתי את הדלת,כל המבטים הופנו אליי המנהל הפסיק לדבר והורעד את המיקרופון,לא רק הכיתה היו שם,אלה כל הבית ספר,כן גברת צעירה,היכן היית? המנהל קירב את המיקרופון ושאל....עמדתי שם כמו ילדה אוללה שהוריה נטשו אותה,לא ידעתי מה לענות,באתי לענות,אך ברגע האחרון אחי הגיע,זה באשמתי,אני לא הערתי אותה בזמן,תעניש אותי קייל אמר והסתכלתי עליו,לא המנהל תעניש אוצי זאת באמת אשמתי אמרתי כדי שקייל לא יקבל עונש, זה באמת נכון,זו אשמתי,קייל תמיד מעיר אותי ואני ממשיכה לישון ובסוף יוצא שהוא מאחר בגללי,זאת אשמתי המנהל,זה לא יקרה עוד פעם אני מבטיחה טוב,זה לא נושא שמדברים עליו עכשיו,חכו לי במשרדי שניכם,הוא אמר ובא להמשיך אתה לא שומע מה אני אומרת?צעקתי שם ושוב כולם הסתכלו,המחנכת שלי ניסתה להרגיע אותי,לולה וקייל חכו לי במשרד המנהל אמר בעצבים,לא אתה לא מקשיב לי אמרתי,אני מקשיב אבל...מה אבל איך אתה רוצה שאני אקשיב לך כשאתה לא מתייחס למה שאני אומרת?אמרתי,דממה שררה באולם,סליחה מי את חושבת שאת?שאלה אותי קיעסי שצצה מבין כל התלמידים,קייסי לא דיברתי אלייך אמרתי,תעשי מה שאבא שלי אמר לך בלי שום תנאים היא אמרה,הוא לא מקשיב למה שיש לי....זה לא מעניין אף אחד מה התירוץ שלך את לא מבינה?שאלה קייסי בחייוך,את ממש רעה אמרתי לה והיא חייכה,את יודעת מה?שאלתי אותה לולה תשלטי בעצמך,אמר קייל שעמד מאחורי וניסה להרגיע אותי,אולי בכלל את זו שלא מבינה כמה דברים,קודם כל אף אחד פה לא אוהב אותך,כולם מתחנפים אלייך רק כי הם מפחדים שתבקשי מאבא'לה שלך להרוס להם את התעודה הטובה שלהם,זה לא נכון היא אמרה מנסה להכחיש,אהה כן?אז למה נראה לך שדרייק לא נפרד ממך?שאלתי אותה בפרצוף "מסוקרן" כי הוא אוהב אותי" היא אמרה,את טועה,הוא בכלל לא אוהב אותך,להפך,הוא שונא אותך והוא מת להיפטר ממך,אמרתי את שקרנית אמרה קייסי למרות שידעה את האמת,זה נכון,שמעתי את קולו של דרייק,הוא נעמד ליידי וליד קייל,את רואה,שילבתי את ידיי,דרייק פשוט לא סובל אותך אמרתי,את הבנת לא נכון....אני אוהב את קייסי,את טעית לולה..אני מצטער,נשמע קול מבאס מ"הקהל" מה?שאלתי הוא חזר למקומו והתעלם,הסתכלתי על קייל שעמד צמוד אליי,מה קרה פה?שאלתי אותו,מתי תביני ריצ'רדסון,אני המלכה של בית הספר הזה,ומי שיפר את פי,יהיה לו כבר עסק איתי היא אמרה והלכה,"התאומים ריצ'רדסון,נא לגשת מייד לחדר המנהל" שמענו במערכת הכריזה של בית הספר רצנו לשם....
[בחדר המנהל]~
המנהל לפני שתגיד משהו,אני רק רוצה להתנצל בשמי ובשם אחותי אמר קייל,דבר בשם עצמך אמרצי עומדת בצד כשהוא יושב מול שולחן המנהל,לולה את מוזמנת לשבת אמר המנהל וסימן עם היד לכיוון הכיסא,אני מעדיפה לעמוד שנה שלמה מאשר לשבת על כיסא שהבת שלך ישבה עליו אמרתי,הם הסתכלו עליי וציפו לתגובה,בכל מקרה המשיך המנהל,אני רק רוצה להגיד לך,לולה,שאם יתלוננו עלייך המשך השנה הזאת,יותר משלוש פעמים,אני יאלץ לשלוח אותך לתיכון של ילדים בעלי חוסר משמעת המנהל אמר יצאתי מהדלת בעצבים, איך הם מאשימים אותי בדבר הזה צעקתי, הלכתי לבית למרות שלא נגמר היום,קייל רץ אחרי אבל שמתי אוזניות שלא עובדות,ועשי כאילו אני לא שומעת אותו,הוא תפס אוצי מאחור,הורדתי את האוזניות,אני לא אתן להם להפריד בנינו הוא אמר וחיבק אותי,חיקבקתי אותו בחזרה אבל בכל זאת הייתי עצבנית