״מה זאת אומרת היא לא מתה״?!
צעקה מרגרט בכעס מסוים שלא הלם אותה גם שהמשימה לא הייתה להרוג אותה ,למרות שגם לא ציפיתי שהמשימה שלי תיהיה להרוג את אחותי החורגת.
״תשקתי רגע״ צעקתי בלי להסתכל על מרגרט שגם היא הורידה את המסכה המחניקה שדמיטרי מצא באיזה מחסן מאובק.
״תקשיב לי בן זונה אתה לא...״
הספיק לי שליש המשפט שלה כדי לקבל עצבים
״הספיק לי ממך״
מילמלתי בכעס כשדחפתי את מוניקה שניסתה לשמור על דיסטנסט ביני לבין מרגרט מה שלא צלח לה במיוחד כי ידעה שהיא תמצא את עצמה על הרצפה.
חנקתי את מרגרט עד שהרגשתי שהרמתי אותה,
היא בעטה בי והעיפה אותי לקיר בקצה השני של החדר,זה כאב.
מיהרתי לקום ולא להראות כמו נמושה שנסוג אחורה מאחותו הקטנה.
רצתי במהירות הבזק אל מרגרט עד שהדף גופי דחף אותה אחורה ליפול על גבה.
מיהרתי לשים ברך על בטנה בצורה שתכאיב לה ולגוף הערפדי החסין שלה,היא גנחה בכאב וניסתה להאבק בי ,
״תחנק כבר ילד מזדיין״!!
״אני ילד?! תסתכלי על עצמך זונה בת 16 חושבת שאם היא תלבש חזיות פוש אפ ותצבע את העיינים שלה בשחור היא תראה בוגרת יותר, אז לא מרגרט את עדין זונה בת 16״
היא חשפה את ניבייה בכעס תוך הניסיונות לדחוף אותי שלא הצליחו והבנתי שאולי עברתי את הגבול ושבכול זאת היא אחותי ואני רב איתה בצורה הכי מפגרת ומשפיל אותה כשבאתי לעשות משו שונה לגמרי.
הסתכלתי לרגע חטוף על אנה,היא הייתה נראת המומה מהמחזה שאני ומרגרט ״אילתרנו״.
המחשבות שלי נקרעו כשמוניקה דחפה אותי הצידה כדי לעזור למרגרט לקום.
״פיטר מה לעשות איתה״?
שאלה מוניקה והצביעה בתנועת ראש על אנה שנענקה מכאבים ונלחמה ביכולת שלה להשאר על הרגליים, מרגרט לאומת זאת שתקה בשילוב ידיים מה שסימן שהיא לא עומדת לעזור במיוחד.
״בואי לכאן״
מילמלתי ברחמים למשמע עוד צעקה של אנה של כאב שהתערבב עם בכי מה שמוטט אותה סופית על הריצפה.
התקרבתי אליה בעדינות בלי להזיז אותה יותר מיד,
החלוק האדום שלבשה חשף חלק גדול מרגליה מה שגרם לי לבלבול שנעלם אחרי עוד צעקת כאב של אנה.
״תביאו מורפיום״ צעקתי כשסובבתי את גופה ההקטן בהשווה לגוף המפלצתי שלי,היא נענקה מכאב ופניה נהפכו ללבנוך כסיד יותר ממה שהן היו גם כך.
מוניקה הוציאה בקבוקון קטן של מורפיום ומזרק,
מילאתי את המזרק בתכולת הבקבוק עד שהיה ריק והזרקתי לה את החומר אל תוך הצוואר.
הצעקות שלה התחילו להרגע והייתה רק נענקת בכאב מפעם לפעם.
״תסתכלי עלי אנה״
מילמלתי כשאחזתי בפניה הקרות כשעינייה החלו להסגר במעט והיה אפשר לנחש שהיא קורסת וגופה הקטן יפסיק לפעול בקרוב אולי הייתה ערפד אבל כדורי העץ שהיו בתוכה בקלות היו יכולים להרוג כול ערפד אחרי כמה שעות טובות של סבל.
״מוניקה תוציאי את הכדורי העץ אבל בזהירות״ אמרתי למוניקה שהחלה לפעול,
״מרגרט אני צריכה עזרה״ מילמלה מוניקה כשהסתכלה על מרגרט במבט חטוף
״שתמות גם ככה היא הרסה הכול לא רוצה לעזור ובכלל מה אני עוד עושה כאן״ היא דיברה בשקט מוזר לא אופייני לה ונעלמה.
״עזבי אותה היא עוד ילדה מפגרת אנחנו נסתדר בלעדיה״
ניסיתי לעודד את מוניקה שנראתה מפוחדת ממה שתצתרך לעשות.
״אני צריכה להפשיט אותה בשביל זה״
היא הסתכלה עליי במבוכה
״אז תעשי את זה״
היא חייכה חיוך מבויש שרמז לי להסתכל הצידה.
״נו מוניקה את רוצה שהיא תמות״?!
הסתכלתי אחורנית כשמוניקה הפשילה מאנה את חלוק האמבטיה,
״אתה יכול להסתובב רק בלי שטויות פיטר״
הסתובבתי ולא יכלתי שלא להסתכל על גופה הערום שסבל מכאבים, החלוק היה מונח על חלקה התחתון בצורה שגרמה לי לאבד חושים ולמצוא את עצמי בוהה בגופה המושלם.
״אלוהים אתה סוטה״
״שתקי״
אנה כבר איבדה כול הכרה ורק הנשימות הכבדות שלה הסגירו את היותה בחיים,
מוניקה בלי הקדמה מיוחדת הכניסה את ידה לחור הירי שהיה קרוב לעצמות הצוואר שלה ואנה התעוררה בכאבים כאילו הכו בה עם חשמל, היא התחילה לצרוח מכאב ופניה האדימו ״תשתיק אותה״ מילמלה מוניקה שהוציאה כבר עם כמה כדורי עץ מוכתמים בדם.
״איך לעזעל״?!
״לא יודעת אני לא יכולה להתרכז כשהיא צורחת כמו מטורפת״
לא ידעתי לאן לקבור את עצמי מהרעיון שעלה לי לראש אבל עשיתי את זה בכול זאת.
נישקתי אותה.
