פרק 1

774 35 4
                                    

"זה החורף הכי קשה שהיה עד עכשיו אין מצב שאני יוצאת החוצה " צעקתי על קייט, היא תמיד מבקשת ממני לעשות בשבילה דברים בזמן הכי לא טוב שאפשר כאילו יש לה מין רדאר שאומר לה מתי אני נחה.
"מתחננת אמילי מתחננת זאת הפעם האחרונה מבטיחה נו פשוט אני לא מרגישה טוב (משתעלת) אני ממש חולה .." , "לא , הפעם אני יעמוד על שלי"
כן זה מה שאמרתי בחצי שעה הראשונה וגם האמנתי בזה אבל אחרי שעתיים של ריב , צעקות ובעיקר וויתורים (שלי ) הסכמתי ..
"נו מה הפעם ?" שאלתי בייאוש
"את מבינה " היא נצמדת אלי בחיבוק " אני לא כל כך טובה בכלכלה זה בעיקר אשמת המורה " היא מחבקת יותר חזק " נו קייט תגיעי לעיקר " , " טוב אז אם אני לא הולכת לקבוצת לימוד שיש לי היום אז המורה מכשילה אותי ואני ממש ממש חולה אני לא אוכל לשבת שם היום ו.." קטעתי אותה באמצע "אני אלך רק תשתקי כבר" צעקתי וטרקתי את הדלת.
קייט ואני תאומות זהות כמעט אף אחד לא מצליח להבדיל בינינו ולפעמים זה גם קטע מביך ומצחיק אני תמיד זורמת עם זה , אבל היא מנצלת את זה ומבקשת ממני להגיע למקומות שהיא לא רוצה להיות בהם או לדבר עם אנשים שלא כל כך מעניינים אותה אז היא מלבישה אותי כמוה ושולחת אותי לדרכי .
הדרך היחידה לזהות ביני לבין קייט זה לפי איך שאנחנו נראות חיצונית , מבחינת טיפוח , אין מצב שלא תראו את קייט מטוקטקת ואיכשהו השיער השחור שלה תמיד מגיע עד גב התחתון שהוא מסודר וחלק , היא תמיד מורחת מייק אפ גם אם זה לצאת מהחדר לשירותים ומדגישה את העיניים הירוקות שלה עם רימל שעושה את העבודה , ואז כדי לצאת מושלמת היא מורחת שפתון מבריק שמדגיש את השפתיים העבות שלה.
ואני ? ההפך הגמור אני קמה בבוקר מנסה לעשות משהו עם השיער בדרך כלל זה פעולה עם הידיים שמשטחת אותו ואם זה לא עובד לא קרה כלום , ואז אם יוצא לי פצע נוראי מורחת מייק אפ באותה נקודה וגם זה לא תמיד .
-דפיקה בדלת-
"אז זה מה שאת צריכה ללבוש היום וקדימה את כבר מאחרת קומיי" קייט נכנסה פתאום אם אנרגיות לחדר ולפני שניה היא שיחקה אותה חולה במצב אנוש .. היא לא נתנה לי השחיל מילה וישר זרקה עלי את הבגדים והלכה לכיוון הדלת שתוך כדי היא צועקת " יש לך שלוש דקות להיות מוכנה אני עוד צריכה לאפר אותך " היא כזאת מעצבנת לפעמים נאנחתי והתחלתי להתלבש .
קייט תמיד ידעה איך להתלבש בסטייל ולמרות שקר מוות בחוץ היא החליטה להביא לי חצאית לבנה קצרה במיוחד וגרביון בשביל ואני מצטטת " שתיראי כמו בן אדם ולא כמו גופה " , ביחד עם החצאית היא הביאה לי סריג בטן בצבע וורוד עם צעיף ענק שיכסה אותי ותודה לאל שהיא קצת התחשבה בי והביאה לי מעיל בצבע ניוד שמגיע עד אחרי החצאית ומחמם במיוחד .
שמתי מהר את הנעלי אולסטאר הלבנות שלי ויצאתי מהחדר לכיוונה עוד לא הספקתי אפילו לצאת לגמרי והיא התחילה לצעוק

"OOOOMMMGGG מה נראה לך שאת עושה " היא הלכה במהירות לחדר וזרקה עלי את הוואנס הלבנות שלה "אין לך טיפת חוש אופנה ? לפעמים אני לא יודעת איך אנחנו אחיות ועוד תאומות " כן , המחשבה הזאת עוברת לי בראש שלוש ארבע פעמים ביום .
קייט איפרה אותי מהר ומוגזם – כרגיל , היא מרחה לי מייק אפ על כל הפנים הדגישה לי את העיניים הירוקות עם רימל , שמה לי שימר בלחיים , שפתון מבריק מודגש היטב ושלחה אותי לדרכי .
יצאתי מהמעונות לכיוון הקמפוס , הדרך לשם נורא ארוכה בעיניי למרות שזה רק עשר דקות הליכה , פשוט הדרך היא מייגעת .
"זהו הגעתי " לחשתי לעצמי בכבדות , אני חייבת לחזור לעשות ספורט .
מי היה מאמין שיש כל כך הרבה ספרים לכלכלה?! הסתבכתי עם הספרים בידיים תוך כדי חיפוש אחר הכיתה הנכונה , אני שנה א' בקמפוס ואף פעם לא הייתי צריכה "קבוצת לימוד " מה זה אומר בכלל ?
הסתכלתי על הספרים ובזווית של העין קלטתי שהשרוכים שלי פתוחים או.. או.. זה מאוחר מידי אמרתי לעצמי כשהפנים שלי מרוחים על הרצפה כשמסבבי אלפי פרצופים זרים בוהים וצוחקים .

קמתי במהירות מנסה לאסוף את הדפים הפרוסים לאורך המסדרון כשאני שמה לב שמישהו נוגע לי במרפק ומרים אותי מהר למעלה.

היה לו כובע גרב שחור שמכסה היטב את השיער והאוזניים , שמתוכו מבצבץ קצוות שיער בצבע שטני , העיניים שלו היו חומות כהות ובפנים הוא נראה מבוגר ולא מוכר הוא בוודאות לא מהשנה שלי.

"את בסדר?" הוא שאל , אבל אני עדיין בוחנת אותו - הוא לבש חולצה שחורה צמודה , שעליה עליונת משובצת אדום שחור , מכנס סקיני ג'ינס שחור צמוד היטב ומגפיים שחורות שהקשר בשרוכים מוכנס בתוך הנעליים . הסתכלתי לו שוב על העיניים "זהו סיימת לבחון אותי ? עכשיו את מוכנה לענות לי אם את בסדר ?" הוא שאל , הסמקתי לא חשבתי שהוא שם לב "כן פשוט חיפשתי את הכיתה ועם כל הספרים האלו כבר התבלבלתי והשרוכים היו פתוחים ו" הוא קטע אותי באמצע " את מצחיקה את יודעת את זה ? איזה כיתה את מחפשת אולי אני יכול לעזור לך .." גיחכתי "אני מחפשת את כיתה A9 יש שם תגבור בכלכלה עכשיו " ברגע שאמרתי לו את מספר הכיתה עלה לו חיוך על הפנים " זה בדיוק המקום שאני הולך אליו עכשיו יש לך מזל .. אז איך אמרת שקוראים לך ? "

"לא אמרתי .. אמילי הא לא לא קייט.. שלך ? " הוא צחק "את לא סגורה על השם שלך ? תחליטי אמילי או קייט ? ולי קוראים מארק גורדן ואני כן בטוח בזה " מרוב שהתבלבלתי לרגע שכחתי שאני מחליפה את קייט בתגבור שלה "קייט השם שלי הוא קייט" .

..JAST US..Where stories live. Discover now