So what? (Hebrew)

אמא?

התחלתי במסע חדש, אני מתחילה לראות הכל אחרת, בעיניים אחרות, באני חדש. לא עוד לצחוק על האחר, אלא לקבל אותו. אמרתי לעצמי לפני שהלכתי לצחצח שיניים. לא הלכתי היום לבית ספר הלכתי לגלח את השיער. הגענו למספרה, פחדתי פחד מוות לא שמעתי כלום חוץ מפעימות הלב המהירות שלי. נכנסתי למספרה וגל של קור צימרר אותי, יכול להיות שהעובדה שאני הולכת להיות קירחת צימררה אותי. ישבתי על הכיסא עם הריח החריף ועצמתי את עיניי. שמעתי את המכונה עובדת והרגשתי אותה על הקרקפת שלי אמרו לי לפתוח את העיניים. פחדתי . לבסוף פתחתי והתחלתי לבכות. לבסוף הלכתי לבית ספר, לא היה טעם להחביא את הקירחת שלי. כולם הסתכלו עליי וצחקו. הרגעתי לכיתה והילדים ״המיוחדים״ היו בפתח הדלת בזמן שישבתי על הכיסא. הם לא אמרו כלום, רק הסתכלו, אבל ידעתי למה הם מתכוונים. הרגשתי בושה ודמעות היו לי בגרון. כל היום לא הקשבתי בשיעור רק ישבתי והשמטתי מבט. שמעתי הכל אבל חלש ולחשושים של אנשים שדיברו עליי צעקו לי במוח. רציתי למות, אבל הבנתי שאין לי טעם להתאבד כי זה במילא יקרה עוד מעט. נגמר בית ספר, הלכתי הביתה אמא שלי שאלה אותי איך היה היום אבל לא עניתי ולא הסתכלתי לכיוונה רק עליתי לחדר. בכיתי עוד ועוד בלי הפסקה. אמא שלי נכנסה ואמרה לי שהיא רושמת אותי לקבוצת תמיכה, כמובן שהתנגדתי אבל לא היו לי כוחות להתנגד, הסכמתי והלכתי לישון.
*חלום*- אמא? אבא?! מישהו?! הייתי במקום חשוך ואור היה רק עליי. שמעתי צחקוקים ודיבורים כולם...רעים.... כלום.... עליי! פתאום ראיתי את אמא שלי...