Black chapter 5 / part 1
אוקיי הפעם עשיתי את פרק חמש מחולק לשניים זאת אומרת שהחצי השני יעלה שתגיעו למטרה שלמטה.. תהנו מהפרק!
---
העור שלו חם כשהוא מציב את מצחו כנגדי, אני מנסה שלא לזוז אבל הגוף שלי מסרב להקשיב. הידיים שלי משוטטות על גופו עד לגבו כמובן,עיניו נעצמות לרגע כשהוא נושף במהירות. אני רק עכשיו הבחנתי בעיגולים הכהים שמכסים את זוויות עיניו. הוא נראה עייף. עיניים נפקחות בחומרה, הוא מסיר את מצחו ממני ולוקח צעד אחורה פותח את ה״חומה״ שייצר סביב פניי וקיר הבטון שמאחוריי.
החיוך המרושע מלפני רגע כבר לא ניכר על פניו . "הגיע זמן שתלכי.״ הקול שלו לא מפתה כמו שהיה, הוא משעמם עכשיו. הוא מביט בי שוב ונאנח.״אני צריך שתלכי, ממש ברגע זה. "
אני לא יודעת מה להגיד, אני מסתכלת עליו עד שסבלנותו נגמרת . "אמיליה!" הד קולו מחזיר אותי למציאות.
״ אלוהים, תעזבי!״
"לא״ אני פשוט אומרת.
"עכשיו, אמיליה. צאי החוצה." הוא פורע את שערו וזז.
"למה?" אני מתקרבת אליו.
"כי .." ידיו עולות ישירות לפניו, משפשפות את שני עיניו והוא גורר את כפות ידיו על פניו בחוסר נוחות.
"בגלל מה?"
"כי אני לא יכול לחשוב סביבך! את באמת צריכה לעזוב." עיניו לא מעיזות להסתכל על פניי, הן מסתכלות על הריצפה.
אני מגלגת את עיניי, יודעת שהוא לא יראה , אבל עשיתי את זה בכל מקרה.
הוא עד כדי מגוחך לגבי מצבי הרוח שלו שזה עושה לי כאב ראש. "בסדר.״
אני דורכת במורד מדרגות העץ ואוספת את הספרים החדשים. אפילו שלום לא אמרנו אחד לשנייה. שאספתי את הספר האחרון טרקתי את הדלת מאחוריי.
הוא פשוט לא הגיוני. למי ששולט כמעט על כל מה שנמצא סביבו הוא לא מצליח לשלוט במניעים שלו כלפי. פעולותיו לקחו את הטוב ביותר שלו.
----
אני טורקת את הדלת מאחוריי, מתעלמת מהמבטים שאני מקבלת מהשותפים החדשים שלי לחדר, שאפילו לא טרחתי ללמוד את שמם.היא (עוד מעט תבינו-הערת המתרגמת) מתנצלת בשמי ואני מגלגלת את עיניי לכיוונה. עיניה הכחולות חודרות לנשמה שלי ואני נאלצת לעזוב את נוכחותם מכך שאני נועלת את עצמי בחדרי, מתעלמת מהמוזיקה הרועשת שמפריעה לחוט המחשבה שלי, קייט וקבוצת המחקר שלה נראים שלא מעריכים את האדיבות של אחרים.
פתחתי את מחשב הנייד שלי, מגיעה למסקנה להגיש את הטיוטה הסופית שלי ולשלוח אותה לפרופסורורית Lit שמלמדת אנגלית (חהחה חרוז- הערת המתרגמת) היא בטוח תצחק על המילים שבחרתי, אני לא הצלחתי להגיע למסקנה במשפט אחד בשלושת הימים האחרונים.. ואני לא יודעת מתי אמצא משפט כזה. אני שולחת לה את המשימה הבלתי גמורה, לא משנה כמה היא לא כזאת.
YOU ARE READING
BLACK // H.S
Fanfictionאני עמדתי שם,רואה, איך היא העבירה את אצבעותיה ישר לדרך הנכונה לליבי All the rights reserved to- moannigharry_ © תודה רבה לlian_p שעוזרת לי לתרגם אותו אוהבת אותך ❤️
