Night hunters - Immortal souls Box... ציידי הלילה- תיבת הנשמות הנצחיות

פרק 1 :

"כריסטיאן הרונדל תקום מיד !" נשמעה צעקתה של סופיה ליד מיטתו של כריסטיאן. "נער מפונק" מלמלה לעצמה ברוגז מקפלת את בגדיו הנקיים היטב ולוקחת את המלוכלכים מהערימה שעל הרצפה "בוקר טוב גם לך סופיה" מלמל בקולו העייף וקם בעצלתיים, לוקח את חליפת הפוגטורם (חליפת לחימה) המוכרת והשחורה. לא קל להיות צייד לילה מאז ההתקפות הקשות והקבועות של שדים מאלקים, שדים אשר הורגים סתמיים ודוגרים את צאצאיים בבשר, כאשר נולדים הצאצאים כשצמחו מן הבשר הרקוב אוכלים אותו הצאצאים. "הסרקסטיות שלך עובדת גם בבוקר, כרגיל" שמה לו סופיה מגש עם ארוחת בוקר על השולחן "וגם החוצפה הרגילה שלך על הבוקר" אמר אך סופיה התעלמה מדבריו והודיעה "מר קסטיל ומיס ברוקהארט ערים ומוכנים בטרקלין, תתארגן במהירות" אך כריסטיאן רק הינהן בכדי שתעזוב אותו לנפשו. הוא החל לסרק את שיערו המתולתל מעט והשחור כפחם, מביט בבועתו במראה ועינייו התכולות נוצצות לקראת היום המחודש. סופיה תמיד ראתה את כריסטיאן כנער מושך אך לפעמים רק מפנטזים על לחנוק אותו בשינתו. כהרגלה העבירה את ידה על עינייה המשונה ככסף, הצלקת. עינייה האחרת חומה כמעט כדבש ושיערה קצר וחום. היא אומנם בת 17 כמותו וכמו הרוב  אך בוגרת במוחה לפעמים יותר ממנו ומבני המכון האחרים חוץ ממנהלי המכון אריאנה ובעלה ג'ורג' דוקן שרוב זמנו במעבדת הכימיקלים המסוכנת שלו, כל דבר שעשה הינו כישלון חרוץ אך אדם טוב לב הוא. כריסטיאן הוציא אותה ממחשבותיה בקלות "סופיה, צאי כבר" אמר באי סבלנות בפעמם החמישית והיא הינהנה קלות סמוקה מעט "כמובן" היא לקחה את הדברים המלוכלכים ויצאה מן חדרו וכריסטיאן נאנח בהקלה ושתה מן מיץ התפוזים ואכל מהביצים והבייקון שאניה המבשלת הכינה, אוכל בתאווה ופזיזות ויורד לטרקלין שם כבר חיכו לו- יותר מידי זמן- ג'רמי קסטיל וליליאן ברוקהארט . ליליאן יכולה להיות אחותו ביופיה, עינייה אפורות הנראות כחולות ושיערה הקלועה בצמה מסובכת כפקעת על ראשה שחרחר אך בהיר מעט משלו, יכולה להראות ערפדה עם חיוורון גופה וג'רמי לעומת זאת ההפך הגמור. שיערו הארוך והחלק  כמעט לבן ועיניו ירוקות כולכך בהיר שכמעט לבן יש בהן "טוב שנזכרת להתעורר" הרצינה ליליאן במבט מרוגז ומשעשע אבל ג'רמי חייך קלות רגוע כתמיד, מגן על חברו "עזבי אותו לנפשו, רק אתמול בלילה נלחם כנגד עשרות מאלקים " ליליאן גילגלה את עינייה כשאר כריסטיאן נשען על הקיר שלצד האח בחיוך מנצח ומרוצה, מבטו משועשע כהוגן. ג'רמי באמת כמו אחיו, תמיד תמכו והגנו זה על זה ולא נפרדים אך כשליליאן באה להגיב בהתחכמות אל ג'רמי נכנסה לטרקלין אריאנה ושתקו כאחד. "בוקר טוב לכם יקיריי" אמרה במבטה הרציני אך בעינייה רואים טיפה של חיוך "הייתה תקיפה חוזרת, חמישה סתמיים"