Ater All Its Me & You

-פרק 2-

בהפסקה באתי לצאת לקפיטריה אבל באותו השנייה יד תפסה אותי ושאלה :"אנחנו מכירים"?
בלעתי את הרוק די חזק שנראה לי גם הוא שמע ואמרתי במהירות:"לא"
"ההסתכלות שלך עליי אומרת לי שכן"הוא אמר וחשבתי מה להגיד עד שמצאתי תמילים הנכונות:"אתה פשוט דומה לאחשלי זה הכל"והסתכלתי על היד שאחזה בי במטרה שיבין את הרמז ויעזוב אך הוא לא הרפה ממני והמשיך לדבר :"תאמת הייתי זוכר ילדה יפה כמוך אם אני לא זוכר כנראה זה נכון או שהשתנת" במילים האלו הוא עזב את ידי סופסוף ויצא מדלת הכיתה משאיר אותי שם לעמוד באותו תנוחה שקועה במחשבות, אז הוא זוכר אותי?! הוא יודע מי אני?! ואם הוא יגלה שזה אני מה הוא יעשה?!
והנה עוד יום לימודים עבר לו והגעתי למקום שכל כך רציתי כבר להגיע הבית!! נכנסתי לבית וצעקתי שאני פה אפחד לא ענה לי חזרה והנחתי שאני לבד ,כמו תמיד איזה יופיי (ציניות)
כל היום לא הפסקתי לחשוב על דילן התקשרתי לטיילור רק היא יודעת מה קרה לי איתם אני די בטוחה שהיא תעזור לי עכשיו...
שיחה:
*טיי אניי חייבת אותך אצלי עכשיו!
*מה קרה?
*פשוט תבואיי עניתי לה וניתקתי תפלאפון לפני שאלות נוספות.
כעבור 10 דקות היו דפיקות בדלת וזאת הייתה טיילור, חיבקתי אותה תחיבוק שלנו "היי יופי שהגעת בואי לחדר שלי" אמרתי ומשכתי אותה לחדר
טיילור ענתה בחיוך שביעת רצון:"אז..זה קשור לדילן נכון?"
-נקודת מבט של דילן-
הילדה הזאת, זאת שדיברתי איתה היום מיילי, כלכך מוכרת לי אני מוכן להישבע שכבר ראיתי את העיניים האלו מביטות בי עם המבט הזה, ראיתי כבר תגוף הזה שלה, הרחתי כבר את הריח דובדבן מתוק הזה אני יודע ,אני יודע שאני מכיר אותה ואני יודע שהיא מכירה אותי רק השאלה מאיפה?
אני כלכך הולך לברר את זה!!

היווש זה פרק 2 שלי ואני ממש רוצה שתכתבו לי בתגובות מה אתם חושבים שצריך להוסיף או להפחית בבקשה הדעות האלו חשובות לי!!
יום טוביי:-)