ONE SHOT

"למה צריך עוד אחד בכלל?"רטן זלו הצעיר ונצמד למנהיג(אני רגילה לומר לידר...חחחח)שלהם שהביט בבחור שכרע ברך לפניו.
"למה לא?"הימצ'אן הצטרף מהצד לוויכוח.
"תגידו כן או לא בשביל שנוכל ללכת כבר..."רטן דאהיון.

יונג גוק לא ידע מה להגיב...
מצד אחד אי אפשר לקבל כל מי שרוצה אבל מצד שני...הבחור רודף אחריו כבר חודשיים שלמים בלי לוותר,בין אם זה לעשות כל דבר קטן שהוא מבקש או סתם לשבת על ידו.
הייתה תקופה שבמשך שבועיים לא ראה אותו והתחיל להתגעגע לקרקורים שלו סביבו מעט...

אך המחשבה שחייו של נער כה צעיר יהרסו גם...

"ננסה אותו..."החליט הלידר לבסוף וקם באדישות מהמקום.
"תודה אדוני!"אמר יונג ג'ה והלך אחרי מנהיגו החדש.
"ברוך הבא לחבורה..."אמר דאהיון וטפח על שכמו.
"אז מהיום הכנופיה שלנו היא 6?"שאל ג'ונג אפ.
"כן...וכדאי שתתחילו להתרגל."אמר הלידר יונג גוק ויצא מהחדר,משאיר את השאר להתחבר עם חבר הכנופיה החדש שלהם.

○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○

°חודשיים אחרי°

יונג ג'ה שכב בחדרו ונהנה ממעט השקט שחבריו הפטפטנים הביאו לו...אך באותו הרגע יונג גוק נכנס.
הוא התיישב במהירות ובאותה המהירות נעמד וקד בפני הבוגר ממנו.
"אני יודע שאני האחראי אבל לא צריך להגזים..."אמר יונג גוק בקולו העמוק.
משהוא שלא היה אמור לומר...ממתי לא מביאים כבוד למבוגר ממך?!
"אהה...כן..."אמר בבושה והתיישב חזרה על מיתתו.
וכך גם הלידר.
"אז..."התחיל יונג גוק לדבר"חיי פשע מתאימים לך?"
יונג ג'ה החל לצחוק אבל הפסיק כשראה שהשני רציני"אממ...לא יודע עדיין...אני עדיין לא באופן רישמי בחבורה..."
"אתה רוצה?"
"מאד,אדוני!"
"מה הדבר הכי קיצוני שאתה מוכן לעשות בשבילנו...?"שאל הלידר עם מעט ציניות בקולו.
"הכל..."ענה ברצינות מדבקת"אתם הכל בישבילי עכשיו."
"זה יבוא למבחן מתישהו..."אמר ונשכב על המיטה,מניח את ידיו על עיניו לחסום את האור.
הוא היה כל כך עייף והרגיש כל כך נוח להראות את חולשתו על יד יונג ג'ה.
הוא ידע שזה אסור אבל באיזה שהוא שלב הוא נרדם וכשהתעורר ראה שכרית מונחת מתחת לראשו והוא מכוסה בשמיכתו של יונג ג'ה.
הוא התרומם וחיפש את יונג ג'ה.הוא הופתע לגלות שהבחור ישן על הרצפה וראשו נשען על המיטה.
הוא הביט בצג הפאלפון 2:41
הוא חייך והרים אותו למיטה בעדינות,מניח את הכרית מתחת לראשו ומכסה את גופו הרזה בשמיכה.
הוא התיישב על הריצפה על לידו.
וסידר שערות שוררות שנחו על עיניו הישנות של יונג ג'ה.
אסור...לחש בליבו אסור לפתח חולשה ובייחוד לא לגבר...בייחוד לא אותו...
הוא התרומם ויצא מהחדר.

°
בימים אחרי יונג גוק ניסה להתרחק ממנו כמה שאפשר אבל יונג ג'ה ניסה בדיוק ההפך.
°

השעה הייתה שעת לילה מאוחרת ויונג גוק ישב בחוץ.
נהנה מן האוויר הצח אחרי שהרגיש שנחנק בחדרו.
הוא רצה לנקות את ראשו ממחשבות.
ממחשבות על יונג ג'ה.
מחשבות על יונג ג'ה שעמד ממש בכניסה והביט בו.
"יה!"קרא לעברו.מתעלם מכל סימן קטן של כבוד.
"יה?!"חזר הלידר,כלא מאמין.
"כן!"אמר ונעמד מולו."למה אתה מתחמק ממני כל הזמן?עשיתי משהוא רע?"
"זה לא זה..."נאנח ופנה ללכת אך יונג ג'ה הלך במהירות וחסם את הדרך שלו.
"אז לא עשיתי משהו?תגיד לי מה!"צעק ולחייו הפכו אדומות.
"זה לא משהוא שאתה צריך או רוצה לדעת..."השיב במרירות...
"אם זה קשור אלי אז אני יותר מצריך לדעת!"
"בטוח?כי יש דברים שאולי אתה לא יכול לקבל...אני אפילו לא מאמין בזה..."
"מה לעזאזל עשיתי?"שאל ושפתיו השתרבבו בלי ששם לב החוצה בצורה חמודה.
יונג גוק הסתובב והתכוון לצאת מהיציאה השנייה אך יונג ג'ה שוב עקף אותו במהירות ונעמד מולו.
יונג גוק ניסה לעקוף אותו אבל הבחור העקשן פשוט לא ויתר לו.
"אני לא זז עד שתגיד לי מה קרה?"התעקש.
יונג גוק נאנח.
נאנח והדביק נשיקה עדינה לשפתיו של הבחור ההמום.
הוא חייך וצחק צחוק עצוב"אמרתי לך..."
הוא עקף אותו והלך לחדרו.