פרק ראשון- האש שבתוכי

60 7 4
                                    

התעוררתי בבהלה ברגע ששמעתי את אימי צורחת עלי "גון קווםםםם..."
רציתי להגיד לה שתעזוב אותי כי אני חולה אבל בסוף אמרתי את האמת

"יואוו אמא אין לי כוח... באלי לישון" בזמן שאני אומר זאת אני שם את הכרית על פני.. לאחר כמה דקות קמתי ממיטתי החמה למקלחת הקרה ובדרכי לשם ראיתי את אבי והוא אמר לי "בוקר טוב בני"

"מה טוב בבוקר הזה בדיוק " רטנתי אבי המשיך את השיחה ואמר :השמש זורחת הציפורים מציי" מיהרתי לעצור את דבריו כי הם מ ש ע מ מ י ם ואמרתי "אבא דיי הבנתיי..

אני יכול בשמחה רבה להמשיך לדבר איתך על איך שהשמש זורחת והציפורים מצייצות אבל אני צריך להתארגן שכחת?!? לא בא לי לאחר שוב ואז להיענש ואני חושב שגם לך לא בא לבוא כל פעם למנהלת..

גיחכתי בסוף המשפט ואבי גיחך ואז סגרתי את הדלת וסוף סוף התחלתי להתארגן....

כשיצאתי מהבית עברתי ליד הבית של מריה "מריה תרדי כברר אנחנו נאחר בגללך!!" אמרתי בכעס.

"אני רק מתלבשת ובאה" פתאום יוצאת מהבניין נערה עם שיער בלונדיני, עיניים כחולות כמו הים, היא לבשה חולצה בצבע אדום עז בדיוק כמו שפתיה, וג'ינס לבן..

לקחו לי כמה שניות להתעשת ולהגיד "בוקר טוב מריה"..."בוקר טוב גם לך ג'ון".

בדרך לבית ספר הייתי שקט וכך גם מריה.. כל הדרך אני מביט בה עד שהיא עוצרת לפתע ואומרת:"גון למה אתה כל כך שקט?!? עשיתי משהו? ולמה אני מרגישה שאתה נועץ בי מבטים?!?! יש לי משהו בגב? בפנים?!?"

שיט היא תפסה אותי מיהרתי לשלול את דבריה והתחלתי ללכת מהר לברוח מהמבוכה..

בהמשך הדרך התחלתי לחשוב למה אני נבוך לידה?? למה היא נראת לי כל כך יפה ולמה לעזאזל אני כל כך רוצה לנשק את שפתיה?!? לכל שאלותיי לא מצאתי תשובות..

בהפסקת הצהריים ישבתי בשולחן ליד מריה.. אנחנו אוכלים בשקט ושוב אני מוצא את עצמי מגניב מבטים אליה ואז גרג עובר לידנו והוא מביט בי בצורה מפחידה..

כאילו רצחתי מישהו.. גרג הוא נער ענק ומפחיד.. אני אישית נמנע מלריב איתו.. ברגע שקמתי מהשולחן בשביל לזרוק את השאריות גרג בא לכיווני אפשר להגיד שהוא דהר לכיווני...

לפתע הרגשתי את גבי צמוד לקיר הקר וגרג נצמד לפני ואמר:"עוד פעם אחת אתה מסתכל ככה על מריה או יושב לידה אני לא אשלוט על עצמי.."

בדיוק כשבאתי לענות לו מריה הופיעה לידי ואמרה:"גרג מתי תבין שאני ואתה ג מ ר נ ו" היא הדגישה כל אות שהוא יבין ברגע שהיא אמרה את זה ליבי החסיר פעימה..

שמחתי שהיא באה להגנתי... " גרג תבין אני אשב עם מי שאני ארצה ומתי שאני ארצה אתה לא יכול להחליט עלי וג'ון הוא החבר הכי טוב שלי ואם אתה פוגע בו אתה פוגע בי" שהיא סיימה את דבריה היא משכה בידי והתחלנו לצאת מהקפיטריה..

גרג קרא בשמי וברגע שהסתובבתי נפלתי על הריצפה כאשר אני תופס את הלסת.. אני לא מאמין שהוא העז לגעת בי, להפיל אותי ולהשפיל אותי ...
התחלתי להתעצבן ולהתחמם פתאום אדים החלו לעלות ממני.. אני לא יודע מה זה אבל זה ממש ממש מלחיץ אותי..

רציתי שזה יפסיק אבל זה רק הלך וגבר הרגשתי עוצמה אדירה ותחושה ממש מוזרה ביד ופתאום כדור אש יצא מהיד שלי לעבר גרג והוא נחבט בקיר ואיבד את ההכרה...לא ידעתי מה לעשות אז פשוט ברחתי....
אז חברים אני ממש שמח שאתם מתחילים לקרוא את הסיפור הזה! אני אשמח לתגובות ולייקים זה ממש נותן לי מוטיבציה להמשיך ואם יש לכם רעיונות תגידו לי ואני אשתמש בזה
אוהב אתכם B.Y
קרדיט ליובל שעוזרת לי!!!! תודה אוהב אותך

Different LifeWhere stories live. Discover now