היה זה יום חמים.. ישבתי לי על ערימת החציר הגדולה שתמיד הייתה ליד הבית שלנו. זה היה כמו מקום המפלט שלי, המקום בו יכולתי לחשוב בלי הסחות דעת. אין קליטה במקום ולכן הטכנולוגיה מושבתת ואני באה לשם פשוט עם אוזניות שומעת מוזיקה ומסתכלת על הנוף. השמיים היו תמיד כל כך נקיים והנוף היה צפוי עד רמה משעממת. בכל פעם שאני כאן אני רואה את אותו הנוף השמים הכחולים, העננים הרכים, הדשא והפרחים הרבים ובעיקר החווה..
חווה נטושה שאף אדם לא נכנס אליה כבר שנים. הורי תמיד חשבו שהיא רדופת רוחות ולכן לא הסכימו לי לעולם להתקרב לתחומיה.
אך פתאום ראיתי מישהו, הוא עבר לו בין הדשא הרב במקום ונכנס אל החווה.
הופתעתי למראה עיניי סוף סוף מישהו נכנס אל החווה הזאת אולי זה הבעלים וסוף סוף אגלה למה היא הייתה ריקה כל כך הרבה זמן. אבל לפתע ריח מוזר קטע את חשיבתי.. ריח עשן עלה באוויר והוא בא מהחווה.
אני לא ידעתי מה לעשות האם להשאיר את האיש שנכנס למות ולא להמרות את בקשת הורי או לנסות להציל את הבן אדם הזה.
כמובן שלא אחרי זמן רב ירדתי מן ערימת החציר ורצתי לכיוון החווה..
YOU ARE READING
Destiny..
Fantasyלכל אדם יש יעוד אך האם כולם יודעים מה הוא? מיה נערה רגילה בת 18 עומדת לגלות שלא תשאר רגילה לעוד הרבה זמן.. ויש הרבה דברים שהיא אינה יודעת.. האם אנו יכולים לשנות את היעוד שלנו? האם מותר לנו להתחרט?
