Destiny..

פרק 2.. החווה.

לא ראיתי דבר מלבד עשן.. היה מחניק..
לא הצלחתי לנשום..ריח העשן שעלה באפי היה מחניק והעיק על נשמותי..
למה רצתי לשם? חשבתי לעצמי..
אבל היה זה מאוחר מידי כבר הייתי בתוך הסכנה.. בתוך העשן... הייתי חייבת לראות מה שלום הנער ההוא שנכנס לכאן.. לחווה. חתכתי חתיכת בד מחולצתי והנחתי אותה על פי כדי לסנן את האוויר..
היה זו שנייה של התבהרות וראיתי אותו שוכב שם.. קרש גדול נפל על רגלו ומנע מימנו לזוז.
הוא קלט אותי וקרא לי שאבוא לעזור לו.
אז הזזתי את הקרש וסחבתי אותו במהירות למקום מוגן.
כשהיה אוויר נקי לנשימה ותווך הראייה היה גדול יותר יכולתי להסתכל עליו.. על אותו נער שנראה בערך בגילי שהצלתי..
היה הוא גבה קומה ולמרות סימני העשן על לחיו הוא היה נער נאה.. היה לו שיער חום בהיר ופניו הקרינו לי חום לא מסובר.. הוא איבד את הכרתו והיה נראה כל כך שליו, אך לא יכולתי להשאיר אותו במצב הזה השתלטתי על עצמי ובדקתי אם הוא בהכרה.. צבטתי את שרירי הטרפז שלו והוא התפתל במהרה.
הוא הסתכל עלי בזעם על הכאב שגרמתי לו ואני רק הסתכלתי על עיניו האפורות שהיו נראות עמוקות ומלאות בתוכן.. הוא נשם בכבדות ואחר כך הסדיר את נשימתו עד שהייתה נורמלית וסדירה. הוא הסתכל עלי ושאל בזלזול "מה את עושה כאן? מי את?". אני שמנסה להרגיעו אומרת בקלילות "עברתי פה במקרה וראיתי את הלהבות ראיתי שיש מישהו בפנים אז חילצתי אותך.." הוא הסתכל עלי בפנים מבינות ואז אמר לי בעדינות "את יודעת שעשית טעות.. לא היית אמורה להתערב.. הכנסת את עצמך לסיפור שאת לא רוצה להיות חלק מימנו." אני שמסתכלת עליו כלא מבינה מסתכלת על רגלו שהחלה לדמם במהירות.. "אני חייבת לחבוש לך את הרגל" אמרתי ולקחתי את העליונית שהייתה עלי וקשרתי בחוזקה על רגלו ואומרת בסרקאסטיות "חבל זאת הייתה העליונית האהובה עלי.." הוא גיחח ואמר "סליחה שהדימום שלי הרס לך אותה.."
אך לרגע הבעתו השתנתה להבעה רצינית והוא הסתכלת על משהו שהיה מאחורי. "מה זה?" שאלתי אותו בפליאה בעודי מסתכלת אחורה על נקודה זזה מרחוק שנראה שהיא מתקרבת לעברנו במהירות.. "את לא רוצה לדעת.." אמר לי וחזר "צריך להסתלק מכאן!" לא חשבתי והרמתי אותו.. שמתי יד אחת שלו על עורפי והלכתי איתו בזריזות בעודו מדלג על רגל אחת בשביל לא לגרום ללחץ על הרגל הפגועה.. אך עם הזמן הוא ניהיה לי כבד מידי בשביל להמשיך ולסחוב אותו והייתי צריכה הפסקה.. התיישבתי בלי לחשוב על ההשלכות.. והנקודה נראתה קרובה יותר ונראו פנים קרובים אלינו יותר יותר ואז..