הערה קצרה לפני שאתם מתחילים לקרוא:
הפרק הזה נכתב כדי שתתחברו עם הדמות, שתבינו מה עבר עליה ותכירו אותה יותר טוב. בגלל שהוא מתאר תהליך של התבגרות, ניסיתי להראות רמות כתיבה שונות ונקודות מבט אחרות. אני מקווה שהצלחתי... זה אחד מהקטעים שלקח לי הכי הרבה זמן ומחשבה לכתוב ולערוך, אז אני מקווה שרואים את זה על התוצאה.
נ.ב: הפרק הזה ארוך יותר משאר הפרקים שמוכנים אצלי עד עכשיו... מה אתם חושבים על האורך? לנסות לכתוב ככה תמיד, או שאתם מעדיפים יותר קצר? אני אשמח אם תגידו לי בתגובות!
תהנו!
30.8.2000 *אליזבת' בת 4, רוזי בת כמה חודשים*
אני חוזרת מהגן אחרי היום הראשון שלי בגן חובה, אבא מכניס אותי הביתה ואני זורקת את התיק הצידה. הצמות שלי מקפצות לצד ראשי כשאני רצה לאמא, פורשת את ידיי כדי לתת לה חיבוק. הזרועות שלי כרוכות סביב רגליה אבל היא לא מגיבה.
"אמא, את יודעת שלגננת שלי קוראים גברת לוסי?" אני אומרת בהתלהבות, מתנתקת מהסוג-של-חיבוק. אמא מסתכלת עליי במבט ריק. "והכרתי חברות חדשות! יש את נינה, ואת אריאל, וגבי, ואפילו בלינדה! בלינדה אמרה לי שהיא לא אוהבת את השם שלה, אבל ההורים שלה כן אז היא חייבת שיקראו לה ככה. אמרתי לה שהיא יכולה שיקראו לה בל, כמו שלי קוראים אלי במקום אליזבת', ואז היא חיבקה אותי ועכשיו אנחנו חברות הכי הכי טובות!" אני קופצת במקום בעודי מספרת את הסיפור. אני לא מקבלת תגובה.
YOU ARE READING
Blue || Niall Horan Hebrew Fanfic
Fanfictionאליזבת' רג'ינה מקוול הסתדרה מעולה בשנתיים האחרונות לשמור על אחותה, להגן עליה, לדאוג שהחיים שלה ישארו בנתיב הנכון אחרי כל מה שקרה להן. אז למה דווקא עכשיו הכל מתחרבן? בגלל איחור של משכורת, אלי ורוזי (אחותה) נאלצות לפנות את הדירה שלהן עם שום מקום אחר ל...
