אנשים לא מבינים, הם אגואיסטים, וזה בסדר, כי גם אני כזאת.
אני אגואיסטית שמבינה את זה רק אחר כך.
סרטון מספר 3 - חודש יוני
הוקלט על ידי: אליזבת קליין
שם הסרטון: בית ספר
״בית ספר. ולחשוב שפעם אהבתי את המקום הזה.
המקום בו המילים נזרקות כמו סכינים חדים, בלי חשיבה, מלאים בשינאה חסרת כל ביסוס.
זה לא שרציתי ללכת לבית ספר, הכריחו אותי ללכת.
אמא אמרה שאני צריכה להתבגר ושאני הבאתי את זה על עצמי.
אבא אמר שאמא צודקת ורק לי נותר לשבת ולחשוב עם עצמי.
שאלתי את עצמי אם כל זה באמת שווה לי, ניסיתי להגיע להבנה שאמי הגיעה אליה - שזו אשמתי ותו לא.
אך כל פעם מצאתי את עצמי כועסת על ג'ק וקרוליין, ולפעם גם על שאר הילדים הנגררים, למרות שגם אותם איני יכולה להאשים כי סביר להניח שגם על החברים שלהם ריכלתי, או עליהם.
אז התלבשתי לבית ספר בבגדים מרושלים ויצאתי מהבית לאחר שלקחתי את התיק.
זה דיי מפחיד ומלחיץ לחזור לבית ספר אחריי שלא הייתה שם במשך חודשיים, ועוד אחריי ההשפלה הבלתי נשכחת שעברתי, אך למרות זאת, אני בטוחה שהם עברו השפלה גדולה יותר על ידי.
כשאני נכנסת בשער בית ספר, כל המבטים עליי, ההתלחששויות מתחילות והלחיים שלי מסמיקות, גורמות לי להרגיש מבוכה ורצון עז להעלם.
אז אני פותחת בריצה לשירותים ונכנסת לאחד מהתאים, סוגרת את הדלת ומתיישבת על מושב האסלה הסגור.
אני מוציאה סיגרייה מתיקי ומציתה אותה, מתחילה לשאוף ולנשוף, ולחזור על אותה הפעילות עד שאני נרגעת ושוקעת במחשבות.
זה יהיה ככה עד סוף שנה?
האם כדאי לי לברוח מהבית?
אולי אני אציע לאמא שנעבור דירה?
אני בטוחה שאמא תשמח להתחמק מהבושה, וזה גם לא מועיל לעסקים של הוריי.
ההרגשה הזו בלב, של החרטה, שאתה מבין שעשיתה מעשה נורא ואיום.
זה מרגיש כאילו הלב שלך יצא מהמקום ואין לך מושג איך אתה עוד ״מתפקד״ בלעדיו.
אתה לא אמור למות? או שאני כבר מתה נפשית?
אולי אני באמת מתה נפשית, כי זה מה שאני מרגישה.
אני מרגישה את כל העולם שהכרתי אי פעם, קורס תחת רגליי וכל זה מעשה ידיי בלבד.
האם זה הגורל שלי? להיהרס על ידי עצמי?״
הייייי
שבת שלום לכולם(;
אחת החברות הטובות שלי העלתה את הסיפור הראשון שלה לוואטפד ואני ממש אשמח אם תקראו אותו!
שם המשתמש - AdrianSmit_
שם הסיפור - When the angel gives up
תעקבו אחריי!
יאלללה להצביע ולהגיב מלאמלא!
ולא תגובות של ״תמשיכי״ ו/או ״מושלם״ וכאלה... זה סתם מאכזב.
YOU ARE READING
Popular girl (Straight line)
Ficción General-"popular girl, did not survive the fall." הייתי הנערה הפופלארית, זאתי שכולם אוהבים ומריעים לה. אין לי מושג איך הנפילה הגיעה, אבל כשהיא הגיעה, לא שרדתי. עכשיו אני כבר לא הנערה הפופלארית, ואני כבר לא נערה. #שלישי בסדרה(Straight line-קו ישר) #ספר ראש...
