אני ממצמצת את עיניי האפורות מספר פעמים ובוחנת את החלל הענק והלבן שמולי.
אנשים קטנטנים ופלצנים בחליפות לבנות מתרוצצים בין אנשים טחונים ופלצנים אפילו יותר במטרה לרצות אותם.
הגלריה ענקית, ומספר הקשקושים שאנשים מעזים לקרוא להם ציורים הוא אין סופי.
אני מסתכלת על כל הפסלים השבירים והתמונות המעופפות באוויר, כל האובייקטים האלה גורמים לי להתבלבל ולרצות לירות לעצמי בראש.
מה זה כל השיט הזה?
אלוהים. מארק יודע שאני לא אוהבת ולא מתאימה למקומות מהסוג הזה. למה לעזאזל הביא אותי לכאן?!
הוא אוחז בידי והלחץ גואה בי.
אני בכלל לא רוצה להיות כאן.
אנחנו מתקדמים בזמן שאני מנסה להישאר רגועה, הבטחתי למארק שלא אשתגע. תשלטי בעצמך סופי. אני חורקת את שיני ומנסה להיראות שלווה, אני רוצה להישיר את מבטי אך הוא נוטה לכל הכיוונים מבלי שאני בכלל יכולה לשלוט בזה.
אני לא רוצה להיות כאן.
הלחץ משתלט עליי. אני שונאת כאן את כולם, הכל כאן כל כך לבן ושביר שהדבר היחיד שאני רוצה זה לקחת גלון צבע ולשפוך על כל התמונות והציורים, להרים כל פסל מחורבן ולא ברור שהגלריה הפלצנית הזאת קוראת לה אומנות ולנפץ אותו למיליון חתיכות שמהם יהיה אפשר לבנות פסל נורמלי אמיתי.
נו באמת, כל ילד בגן יודע לפסל עץ מחורבן מחימר.
אני מסדרת את שיערי האדמדם בעצבנות ומרימה את הפוני שלי למעלה, לעזאזל, הוא בטח פרוע לגמרי.
אני בטח נראית משוגעת.
אני מסתכלת קדימה ומכריחה את עצמי לא להביט שוב מסביב. בחור בלונדיני בעל עיניים כחולות נועץ בי מבט מהצד ואני מתאפקת לא לרוץ ולדפוק לו אגרוף. עורקיי נמתחים וכשהוא מחייך בזמן שהוא צופה בי הולכת אני מרגישה איך הוא מפשיט אותי במבטו.
בלונדיני סוטה ומסריח.
אני לא מצליחה להתאפק ושוב מסתכלת סביב לראות אם הוא היחיד שמסתכל עליי. כולם בשלהם, ומארק מהדק את אחיזתו בידי במעט עצבנות כשהוא חש בחוסר המנוחה שלי. אנחנו נעצרים מול המעלית הגדולה והשקופה ומארק לוחץ על הכפתור האפור ברשמיות.
הוא רוכן אליי ואני מרגישה את הבל פיו החם על אוזניי,
"שלא תעזי לעשות בושות" הוא לוחש.
כשהוא אומר בושות. הוא מתכוון להשתגע. אני בולעת את רוקי ומרימה אליו את מבטי, חורקת את שיני.
הוא לבוש בחליפה שעלתה בערך כמו הדירה שלו, שיערו החום והבהיר מסורק ועיניו החומות והכהות כבר חוזרות להביט בחזרה במעלית ברצינות. כל זה רק בכדי להשיג יחסים עם מנהל הגלריה שהוא אפילו לא מכיר.
YOU ARE READING
משוגעת / CRAZY
Romanceמכירים את זה שאתם מרגישים משוגעים? שלא משנה עד כמה תנסו להיות נורמליים תמיד יראה לכם שכולם מסתכלים עליכם כאילו אתם לגמרי מטורפים? סופיה דנקר בת 27, יש לה דירה קטנה ומבולגנת, עבודה שהיא שונאת, חבר בן 31 שמבזבז את כל הזמן שלו בליקוקים לטחונים ולא בנוי...
