בסוף הלימודים אני ואייל עולים על האוטובוס לכיוון הקניון. שירדנו מהאוטובוס דבר ראשון רצנו לסרט!!! ראינו איזה קומדיה מטורפת!!!!
אחרי הסרט הלכנו לאכול גלידה.
״יא שמן תביא קצת!״ אני צועקת לו.
״לא רוצה!!! יש לך גם!״ הוא עונה לי
״ אז מה לא לימדו אותך נדיבות?!״ אני צועקת חזרה ועושה פרצוף כלבלב.
״נו די באמא שלך תפסיקי!!! אי אפשר שלא לעמוד בזה!!!! נו יאאלה קחי!!!״ הוא אומר ואני עושה פרצוף שובב.
״חחח. אי אפשר שלא לעמוד בפרצופים שלי!״ אני אומרת.
״די גילית״ הוא אומר.
״יאאלה בוא יא שמן צריך לעשות שיעורים!״ אני מזכירה.
״לא בא לי יא חננה! אני רוצה לאכול!!!״ הוא עונה.
״איך קראת לי?!״ אני מתחילה לכעוס בכאילו.
״אה... חננה?״ הוא אומר.
״ הו... אתה לא אמרת את זה!״ אני אומרת ולוקחת כפית מהגלידה ומורחת לו על הלחיים.
״את לא עשית את זה!!!״ הוא איים
״דווקא נראה לי שכן״ אני אומרת.
והוא פשוט לקח את הגלידה שלו ומרח לי על הגבות!
״מיסטר גבות הגלידה...את יכולה לעבוד בזה״.
״אתה פשוט....״ אני מתרגזת.
״מה? מושלם? חתיך? הורס?״ הוא אומר ואני מתחילה להסמיק.
״אתה פשוט מעצבן״ אני אומרת בשקט ומשפילה את הראש שלא יראה את הלחיים שלי.
אבל כמובן שהוא מבחין...
״את חמודה שאת מסמיקה״ אומר וקורץ לי.
״טוב יאאלה בוא נלך״ אני אומרת.
״אוקיי״
אחרי שעלינו על האוטובוס הלכנו לבית שלו לקחת את הספרים והלכנו לבית שלי.
״היי אמא״ אני צועקת לבית.
״היי מאמי מה... נשמע?״ היא נקטעה שראתה את אייל. אייל נראה משועשע.
״אני בסדר אמא אנחנו עולים למעלה״ אמרתי.
״טוב...״ היא אמרה בשוק.
עלינו לחדר שלי.
פתאום אני קולטת שהוא הולך למראה שלי שתלויה עליה תמונה שלי ושל ויליאם.
״מי זה?״ הוא שואל.
״מישהו״ אני עונה.
״את לא רוצה לגלות לי?״
״לא״
״למה?״
״ככה״
״ככה זה לא תשובה״
״ככה זה כן תשובה ומספיק כבר לעזאזל!!!״ אני עונה מעוצבנת.
נ׳ק מבט אייל:
אנחנו נכנסים לחדר שלה.
הוא ממש יפה!!!
ארון לבן בצבע שמנת, מיטה בצבע ורוד, הקירות בצבע שמנת חוץ מקיר אחד שהוא ורוד ועל כל הקירות תלויים ציורים כאילו שמישהו צייר אותם וזה לא תמונה מהמחשב.
יש לה גם שולחן כתיבה עם מראה.
על המראה יש תמונה שלה ושל עוד מישהו.
״מי זה?״ אני שואל
״מישהו״ היא עונה
״את לא רוצה לגלות לי?״ אני שואל
״לא״ היא עונה
למה?״ אני שואל
״ככה״ היא עונה
״ככה זה כן תשובה ומספיק כבר לעזאזל!!!״ היא עונה. אני לא מבין מאיפה זה בא...
כנראה המישהו הזה הוא היה לה ממש חשוב.
אני מסתכל על פניה ורואה ביחד עם העצבנות...
גם עצבות....
אני עומד לגלות מי זה לא משנה מה!!!!
״טוב... את רוצה להתחיל את השיעורים?״ אני מנסה לשנות את האווירה...
״אייל אני ממש מצטערת לא הייתי צריכה להוציא עליך את העצבים שלי״. היא אומרת
״זה בסדר. אני מבין שאם את לא רוצה לדבר על זה זה כנראה נושא רגיש״. אני עונה
אחרי שסיימנו את השיעורים אמרתי לה שאני הולך להביא לי מים כי אני צמא...
״לא לא זה בסדר אני אביא!!!!״ היא עונה
״לא אני אלך נו...״ אני אומר
״בשום פנים ואופן לא!!!״ היא צעקה והלכה להביא.
חחח. זה עובד עם כל הבנות...
לא בזבזתי שום רגע וצילמתי את התמונה שלה ושל הבחור הזה. אני עומד לגלות מי זה ולמה היא ככה.
״קח״ היא מושיטה לי מיץ תפוזים
״תודה כפרה״ אני עונה
פתאום היא פותחת את עיניה בתדהמה!
״כפרה?!?! לא ידעתי שיש בך את הערס הזה!!״ היא אמרה.
״תתפלאי נשמה יש בי הכול״ אני מחזיר בקול ערס.
היא מתגלגלת מצחוק!!! הצחוק שלה כל כך יפה!!!
״טוב יאאלה כדאי שאלך״ אני אומר לה.
״סבבה. ללוות אותך?״ היא שואלת
״יאאלה למה לא״ אני עונה בחיוך.
נ׳ק מבט אמה:
אנחנו יוצאים מהבית שלי לא לפני שאמא שלי חופרת
לאייל במוח...
״יש לך אמא חמודה״ הוא אומר
״כן...״ אני עונה
״קרה משהו?״ הוא שואל
״סתם... אמרת שאמא שלי חמודה... והיא הכי לא...
לפחות לא אליי...״
״מה זאת אומרת?״
״היא אף פעם לא מרוצה ממני... אני כאילו הילדה הפחות מוצלחת.״
״אבל את רק ילדה אחת...״
״אז מה, יש לי אח״.
״אבל ממה היא לא מרוצה?״ הוא שאל
״מהחיים שלי... אני מצליחה בלימודים, ילדה זריזה, עוזרת בבית, ועושה כל מה שהיא צריכה״.
״ו...?״
״היא... היא... לא... לא מרוצה מההתנהגות שלי איתם...״
״איתם?״
״עם הבנים״ ואז פשוט לא יכולתי...
התחלתי לבכות...
״היי אל תבכי...״
״טוב אני צריכה לחזור הביתה...״ אני אומרת
״טוב... ביי היה לי כיף מאוד!״ הוא אמר, נתן לי נשיקה על הלחי ועזב אותי לבד!
אני בשוק!!!
אף פעם בן לא התנהג אליי ככה...
זה ממש משונה!!!!
אולי הוא אוהב אותי?
לא... לא חסר לי בנות הרבה יותר יפות ממני.
אבל אולי הוא רק רואה בי בתור ידידה קרובה?
את זה אני כנראה לא אדע....
איך היה?
למה אייל מתנהג ככה?
האם אמה תגלה את זה?
תגיבו ותצביעו😘😘😘😘
