פרק 1

243 7 1
                                    

"את מטומטת" היא הטיחה בי את הנעל הראשונה שראתה.
"אני שונאת אותך"דמעות ירדו מעינייה.
"קיטי,זאת לא אשמתי! למה את צועקת עלי לכי ותצעקי עליו!" הצבעתי עליו,הוא עמד שותק,הוא ידע שאני לא אשמה,אבל הוא בחר לשתוק,הוא בחר להוציא עליי את הכל,שאחותי,החברה הכי טובה שלי תכעס עלי ולא עליו,רציתי להרביץ לו,רציתי לצרוח עליו צרחה ענקית עד שיצא לי כבר דם.

היא הסתכלה עליו,ופנתה אליו באותו מבט שפנתה אלי,מבט אתה מת בשבילי,היא לא אמרה מילה,הוא רץ החוצה כאילו רודף אחריו אריה שרק מחכה לטרוף אותו.
"את הורסת כל מה שטוב בחיים שלי" היא רצה במעלה המדרגות משאירה מאחוריה נהר של בכי.
הרגשתי רע,למרות שבסך הכל לא הייתי כלל אשמה,אבל עדיין הרגשתי הרעה בסיפור הגורם "לכל הבעיות שלה".

אני צריכה לשאוף אוויר.
יצאתי החוצה לאוויר החם של חודש יולי,צהריים,אני יחפה על הדשא מחפשת את טיפות המים האחרונות שיקררו את רגליי.
התחלתי ללכת ברחוב יחפה,האספלט צרב את כפות רגליי,אז הלכתי דרך הדשא של השכנים,במרחק של שני רחובות מביתי ראיתי את הבית של סבתא,סבתא לאה.

סבתא לאה היא הסבתא הכי מדהימה בעולם,היא תמיד שם בשבילי מספרת לי הכל ואני פותחת את עולמי אליה,כשיצאתי מהדלת היא הדבר הראשון שחשבתי עליו,רק סבתא לאה יודעת לפתור בעיה שכזו.
דפקתי שלוש פעמים על דלת ביתה.
"מי זה?" קולה של סבתא נשמע רענן.
"זאת אני ליזי"היא פתחה מהר את הדלת וחיבקה אותי,היא ראתה את הפנים שלי,נכנסנו הביתה והיא הושיבה אותי על הספה והיא מולי על הכורסא הפירחונית,הכורסא של סבא.
"מה קרה? שוב רבתן?"
"סבתא באמת שזה לא אשמתי"
"אני בטוחה מתוקה שלי" היא שמה את ידיה על ידי.

על השולחן השקוף נמצא קנקן תא לבן עם עיטורים פרחוניים בצבע ורוד ותכלת,לידו שני כוסות קטנות,אחת מהן הייתה שבורה קצת,קראנו לכוס צ'יפ,כמו הכוס מהיפה והחיה,סבתא אומרת ששברתי אותה כשראיתי את הסרט כשהייתי קטנה כדי שגם לי יהיה צ'יפ,מאז זאת הכוס שלי.
הכל מוכן גם עם עוגיות חמאה וקינמון,לסבתא הייתה הרגשה שאבוא לבקר.
"אז מה קרה?"
לקחתי שלוק מהתה והתחלתי לדבר.

Underworld Where stories live. Discover now