הם נפגשו בפאב קטן בקצה העיר.הוא היה על מדים,והיא חגגה יוהמולדת אם חברים.היא הלכה לשטוף פנים.והוא הלך להחליף את הבגדים.נתקלו הם אחד בשני.וביקשו סליחה מאותו זמן נוצרה אהבה.צליל אחד הפריד בין האוהבים.והיא נשארה לבדה בדירתם הקטנה.באים הם במדים שחורים.הדלת נפתחת ובצד השני אישה אם פנים עגולות וגם בטן כזאת.הם מודיעים והולכים.והיא נשארת אם כאב זה לעולמים.עוברים חודשים,שנים.הילד גודל מתפתח.הילד לא מבין את משמעות שמו.לא מבין למה אבא לא חוזר ואמר עצובה.אך יום אחד החליטה האם לספר הכל.וביום הזה הולכים הם לבית הקברות.והבן מצדיע לאב.כגיבור שנלחם למען השלום.ועל המצבה חרוט בדם:
אתה אינך ולא תוכל לשוב
