מלחמה

המלך עלה ישב על כס מלכותו המפואר שניצב בין כסאותיהם הריקים של אשתו ובנו על במה מוגבהת בחדר הכס המלכותי. הנוכח היחיד בחדר מלבד המלך היה אחד עלה שקרצף במרץ את רצפת חדר הכס. המלך תופף באצבעותיו על מסעד כסאו עת נשמעו החצוצרות המבשרות על בואו של השר עשר עלה שמתפקידו היה לדווח למלך על המתרחש בממלכה. 

דלתות חדר הכס העצומות נפתחו לרווחה ודרכן צעד פנימה ברוב חשיבות עצמית השר עשר עלה,מלווה בלבלר שהחזיק בידו גליון קלף. השר קד לפני המלך. "הוד מעלתך, המלך לב הזיז את כוחותיו לכיוון הגבול הצפוני"

המלך עלה, שכל בוקר הגיעו לפתחו חדשות כאלה או אחרות על מלך כזה או אחר שהזיז את כוחותיו אל הגבול או ממנו,לא התרגש.

"אם כן צווה להזיז את כוחותינו לשם" אמר בשעמום.

השר עשר עלה ווידא שהשוליה, שלוש עלה, רושם את דברי המלך. "הדבר ייעשה."

"מצויין" אמר המלך, בעודו מביט בחוסר עניין באחד שסיים לנקות את הרצפה ועבר לאבק את השטיחים. "דבר מה נוסף? "

"למעשה כן, הוד מעלתך. המלך והמלכה תלתן שולחים את ברכתם התלתנית לרגל יום הולדתו של הנסיך עלה."

"מסור להם שקיבלתי את ברכתם" אמר המלך בהינף יד משועמם.

"אמסור להם. דבר אחרון.האם הוד מעלתם החליטו כבר היכן ייערך טקס יום ההולדת?"

"אינני יודע. שאל את המלכה."

עיניו של השר התרחבו בתמהון. מדוע המלך לא שואל אותה בעצמו? אבל מאחר שאין זה מתפקידו לשאול שאלות כאלה הוא קד בזריזות, סימן לשוליה ושניהם יצאו את אולם הכס.

המלך עלה שב ושקע בהרהוריו בעוד אחד עלה מנקה את השטיח הארגמני שניצב לפני כסאה של המלכה. הוא התמתח, אך כשרצה לשוב לתנוחתו הקודמת, גילה סכין צמוד לגרונו.

"היה שלום, המלך עלה" אמר אס עלה, שאחז בסכין. "היית מלך טוב למדי, אבל עשית טעות בסיסית. שכחת שלפעמים אחד מנצח מלך. בקשה אחרונה?"

המלך עלה נראה נינוח באופן מפתיע "למעשה, כן" הוא ציחקק צחקוק מוזר, לא אופייני למלך קלפים. "אשמח אם תואיל בטובך להציץ מאחורי הכס"

אס עלה הידק את הסכין לגרונו של המלך,למקרה שינסה להתחכם,  והיטה את גופו כך שיכול היה להביט אל מאחורי כיסא המלכות. בהתחלה הוא לא זיהה את הגופה ששכבה שם, לבושה בבגדי ליצן צעקניים ומאופרת באדום ולבן. אבל ברגע שהבין הוא לחש "המלך עלה" והרגיש את חודי החניתות של שש שבע ושמונה עלה ננעצים בגבו.

הדבר האחרון שראה היה חיוכו של הג'וקר המתרווח על כס המלכות.