היום ההזכרה,יום אבל,אני לא יכולה לחשוב על כלום חוץ מעליו,איך פעם הוא היה איתי,לידי,קרוב אלי,שלי...
איך הייתי יכולה להריח את הריח שלו ולהתמוגג כל פעם מחדש,איך הייתי יכולה לחבק אותו ולהתאהב מחדש,איך הייתי יכולה לבהות בו ולהרגיש פרפרים בבטן כל פעם מחדש...
2 שנים שאני כל יום בוכה שבורה שרועה על המיטה שלנו,2 שנים שאני לובשת רק את הבגדים שלו כדי להיזכר בריח שלו,
2 שנים שלפניהם הכל היה נראה כל כך ורוד...
2 שנים מאז שהוא,אהבת חיי,ליאם שלי,הלך ממני,והשאיר אותי כאן,לבד,להתמודד עם האובדן...
~בוקר~
קמתי עם עניים אדומות..כרגיל,לא חדש לי כל הגוף כואב,לא חדש לי,עם הוורד שהוא נתן לי בדייט השלישי שלנו,שנהיינו חברים...
_פלאשבק_
זה הדייט השלישי שלנו אני לא מאמינה!!
אני ממש אוהבת אותו וחשבתי שהוא לא ירצה אותי יותר...
-צלצול-
היי :)
שלום :)
חחחח :)
מוכנה לדייט..?
הכי שיש!!
אני שמח!!
ווי!!
טוב צאי החוצה אני מחכה לך...
טוב :)
יצאתי החוצה היה שביל של וורדים מפתח הבית שלי..הלכתי בעקבות השביל והגעתי למכונית יפה,ראיתי את ליאם יושב בפנים וקורא לי לבוא...
היי :)
שלום :)
נתתי לו נשיקה בלחי,הרגשתי פרפרים...
נסענו והגענו לנמל...
מה.??
תכף תביני...
:)
עלינו על יאכטה
הוא לקח אותי לקומה הכי גבוה..
היינו שם הוא ואני אני והוא ורגע שלא נשכח לעולמים...
הוא סובב אותי אליו והסתכלתי לתוך העניים הנוצצות שלו...
המבטים שלנו נקשרו,קשר עמוק,שלא נוכל להסתיר...
הוא התקרב אליי
התנשקנו
הרגע הכי טוב בחיי
כמעט התפוצצתי מאושר והלב שלי פעם כל כך חזק שאני חושבת שליאם שמע את זה...
התנתקנו...
הוא שאל אותי,אם אני רוצה להיות חברה שלו,להיות שלו,איתו!
הנהנתי ועלה על פני חיוך,הוא שם ❤...
הוא נישק אותי נשיקה קטנה...
הוא נתן לי ורד...
_סוף פלאשבק_
קמתי מהמיטה מחבקת את השמיכה שלו ויורדת למטה..
שתפתי פנים וצחצחתי שיניים,יום מגעיל,הכנתי לי לשתות וישבתי בספה נזכרתי בימים שהינו יושבים אחד מול השני,התחלתי לבכות,הוצאתי הכל לא יכולתי יותר בכיתי ובכיתי ובכיתי נשמע צלצול בדלת,ניגבתי את הפנים הלכתי ופתחתי את הדלת,זה היה זאין,הוא היה ממש נפול,
זאין..?
מה..?
בוא תיכנס..
חיבקתי אותו והוא נכנס...
איך את מרגישה..
אתה יודע..
כן הא..?
אני עדיין לא מאמינה...איך..איך נתתי לו ללכת...
את יודעת שזאת לא אשמתך...
כן! זאת כן אשמתי ואני לעולם לא אסלח לעצמי על זה!
התחלתי לבכות...
זאין חיבק אותי ואמר,כולנו מתגעגעים אליו...
הוא הזיל דמעה...
_פלאשבק_
זה היה היום של ההופעה הגדולה שלהם...
ההופעה הייתה מדהימה !!
הם ירדו וליאם בא אלי...
נסיכה!!
נסיך!!
ראית אותי...?ממתי את פה...?
מהקטע שהורדתם להארי את המכנסיים...נורא בוגר האמת...
חחחח הוא נישק אותי...
זאין צעק לליאם:ליאם אחרי החתימות אנחנו יוצאים קצת אתה בא...?
מאמי את מתכננת משהו היום..?
לא זה בסדר...! תהנה אבל תיזהר טוב..?
טוב!!
שמעתי את הארי אומר ללואי וואי אני הולך להשתגע היום!!
סמכתי על ליאם שיקשיב לי....לא סמכתי עליהם בנושא הזה...
הארי!! בוא רגע..
מה..?
אני מבקשת שתשמרו על ליאם!!
הוא הנהנן והלך...
עדיין לא הייתי בטוחה,הלכתי לזאין
ואמרתי לו שישמור על כולם...
הוא אמר לי לא לדאוג כי הוא נוהג,הוא לא יישתה..
אמרתי לו תודה וחזרתי לליאם
טוב מאמי ביי :)
ביי יפה שלי!
~נשיקה~
חזרתי הביתה וראיתי טלוויזיה...
=נקודת מבט של הארי ליאם זאין נייל ולואי=
לואי:איפה סיימון..? הוא אמר שהוא יבוא להופעה הערב לא..?
זאין:לך תדע...
הארי:טוב יאאלה בואו!!
חתמנו הצטלמנו קצת התחרשנו סיימנו...
נכנסנו לאוטו של זאין ונסענו..
לאן אתם רוצים ללכת?
לפאב....
סבבה,ליאם אתה לא שותה כן?
כן המפקד!!
צחקנו כולם...
הגענו מלא פפראצי וצלמים קפצו עלינו היינו בחוץ בערך חצי שעה עד שאמרנו להם שלום ונכנסנו...
ישבנו על הבר כולם,והייתה ברמנית חמודה,כולנו ראינו את הארי עושה לה עניים...
לואי צעק לו: חמור!
הארי צעק ללואי: קנאי!
לואי שתק...
צחקנו וגם הברמנית...
אז...מה תזמינו..?
לואי והארי הזמינו שתייה,פעם פעמיים שלוש ככה שש פעמים וזאין אמר לברמנית לא לתת להם יותר...
הארי קרא לליאם לבוא ואמר לו:
תשתה קצת מים אחי,תירגע...אתה נראה יבש...
לואי נתן לליאם כוס עם לימון ליאם שתה וזה לא היה מים זה היה משקה ממש חזק לליאם התחיל להסתובב הראש והוא נפל על אחד השולחנות...
נייל עשה סיבוב וראה את ליאם
נייל: ליאם!! ליאם?? ליאם! זאייייייייין!!
נייל רץ לזאין:
נייל: זאין ליאם התעלף או משהו בוא מהר!!
זאין: מה??
אנשים התחילו להתקהל סביב ליאם הברמנית הביאה לו מים והוא לא קם...
נייל לקח את לואי והארי אחרי הרבה זמן הביתה כי הם לא רצו...
זאין היה בדרך עם ליאם לבית חולים..
~נקודת מבט שלי~
יו דונט נואו יו ביוטיפול,נא נא נא נא...
(זה צלצול..)
עניתי זה היה זאין...
היי זאין מה קורה..?
תקשיבי אין זמן בואי מהר לבית חולים!!
מה..? מה קרה..?
ליאם...
מה?
אני לא יודע מה קרה לו הוא לא מתעורר טוב בואי מהר..!
ביי
ביי
התחלתי לבכות..
לא!! אין זמן!! תתאפסי על עצמך!!
לקחתי לליאם בגדים בתיק שלי ויצאתי מהר..
נסעתי בשיא המהירות (המותרת)
הגעתי..נכנסתי וראיתי את זאין יושב ליד החדר מיון מודאג..
זאין!!
הו הינה את!
מה קרה לו..?
אני לא יודע..
מה זאת אומרת לא יודע...?
פתאום נייל בא אלי ואמר לי שליאם מעולף ניסינו להעיר אותו והוא לא הגיב...
התחלתי לבכות וזאין חיבק אותי ואמר שהכל יהיה בסדר...
סיפרתי לו הכל,על הסוד שאני וליאם שמרנו מהם,למה לליאם אסור להשתכר וזאין היה בשוק...
יצא דוקטור ושאל מי פה בשביל ליאם?
אני וזאין ענינו ביחד...
בואו בבקשה...
הוא הושיב אותנו בחדר ואמר לנו שהכבד נפגע ו...שליאם כנראה לא יחזור...
מה?!
לאאאא!! לא לא לאא!
בכיתי את נשמתי וזאין התחיל לבכות לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ורצתי לדוקטור ושאלתי אותו אם אפשר לראות אותו בפעם האחרונה...הוא הנהן..
הוא לקח אותי לליאם ונשכבתי עליו,בוכה ליטפתי את ראשו ואמרתי לו שלא ילך שלא ישאיר אותי לבד,שלא יעזוב אותי זאת אשמתי אני הייתי צריכה להיות במקומך אני לא מאמינה שהלכת לי ליאם בבקשה!!
ליאם לא!! בבקשה תזוז תגיד לי משהו בבקשה אל תלך...בבקשה!
התחלתי להשתולל לא ראיתי בעינים העניים שלי היו סחוטות דמעות ולא ראיתי כלום,ניגבתי את העניים שלי...נישקתי אותו חזק לא עזבתי...לא יכול להיות שהוא הלך...
נכנסה אישה ואמרה אני ממש מצטערת בשבילך...
היא כיסתה את ראשו ולקחה אותו...
לא לא ליאם בבקשה לא!!!!!
זאין נכנס,חיבק אותי חזק והוא בכה גם אני בכיתי הכי חזק שאני יכולה זאין אמר שאני יכולה לבוא לגור איתו ועם פרי...
סירבתי ורצתי החוצה בבכי ופשוט לקחתי נשימה עמוקה עמדתי להתראות עם ליאם,לחיות איתו לנצח...
זאין תפס אותי ושאל אותי
מה נראה לך שאת עושה!?
נפגשת עם אהבת חיי! אני לא יוכל לחיות שנייה בלעדיו!
לא די מספיק...
לא! זה אשמתי אני צריכה להיות במקומו זאין אתה יודע את זה!
די תירגעי...
_סוף פלאשבק_
זאין,אני מופתעת שהגעת...
למה..?
כי לא דיברנו כמעט כל השנתיים האלה..
אני ממש מצטערת...
זה בסדר אני מבין אותך...
גם אני השתגעתי קצת...וכשנפרדתי מפרי...
וואו! נפרדת מפרי..?
חשבתי שידעת...
אני די מנותקת מהעולם...
אני חייב לספר לך משהו...
מה..?
בזמן האחרון כמה אנשים אמרו שהם שמעו דפיקות מהקבר של ליאם...
מה?
כן....
אני לא יודע מה לעשות...
אולי יש סיכוי..?
אני לא יודע...
וגם השארתי לו חור בצד (ביקשתי)..אולי זה כן אפשרי...?
את רוצה ללכת לנסות לגלות...?
פרצתי בבכי...לא יודעת למה...
זאין חיבק אותי ואמר שהכל יהיה בסדר...
הטלפון של זאין צלצל...
הלו?
זאין זה נייל...
מה?
אני עכשיו בקבר של ליאם עם הארי ושמענו דפיקות...
אנחנו מגיעים מהר!!
ביי
ביי
תתארגני מהר אנחנו הולכים לקבר של ליאם הארי ונייל שמעו דפיקות עוד פעם...
התארגנתי שמתי שמלה שחורה נעל בובה עשיתי קוקו ויצאתי..
זאין חיכה בחוץ ונסענו בדרך עצרתי לקנות לליאם פרחים..
הגענו והקרבן אמר לכולם ללכת...
אני הסתובבתי ודמעה נזלה מעייני ...
הקברן אמר שהוא מצטער אבל לא...
בכיתי...לא יכולתי יותר...
ביקשתי מזאין שיחזיר אותי הביתה
ירדתי,התחלתי לכתוב מכתב:
משפחה יקרה,חברים שלי,אני לא יכולה יותר להיות כאן,בלי אהבת חיי,אני ממש מצטערת אם אי פעם עשיתי משהו,אבל זה נגמר,אני מקווה שתבינו שלא יכולתי בלעדיו,ושאמרו לי שאולי יש תקווה שהוא חי התמלאתי בהתרגשות ושאמרו שלא נשברתי אני לא יכולה יותר ואני ממש מצטערת אבל,היה נעים להכיר כל אחד ואחד מכם,הייתם כל חיי...
להתראות :(
ספרתי עד שלוש ובלעתי את כל הכדורים מחכה ראיתי את כל חיי עוברים מול העניים וזהו...
הגעתי למקום שכולו לבן,כשדמות מתקרבת אלי,זה היה ליאם,הוא לקח אותי איתו כדי שנחיה ביחד,לנצח,מאושרים.
סוף
