אהבה לא קונים בכסף

פרק 2-מקום חדש?

״נו אבא דבר ״ מלמלתי וחכתי כבר לשמוע מה יש לאבא שלי לומר
״טוב לוטם ובן אז אני ואמא דברנו על זה והחלטנו שלוטם תעבור לבית ספר חדש בעיר ״ אבא אמר פתאום ״לאן אבא לא הבנתי. תחזור על מה שאמרת עכשיו״. אמרתי לא מבינה למה שהוא אמר בית ספר חדש הוא אמר עכשיו שמעתי נכון?
״לוטם הדבר הוא כזה שאני ואמא לא ממש מרוצים מהבית הספר שאת נמצאת בו אז החלטנו לשים אותך בבית הספר אחר בנתיים בעיר שהוא די אחר מהבית הספר שאת לומדת רק לבינתיים הוא בית ספר פשוט לא פרטי כמו שאת רגילה זה רק לבנתיים עד שאני ואמא נמצא לך בית ספר חדש אז מה את אומרת מותק״ אבא אמר ונקרעתי מצחוק פשוט
״בית ספר אחר ופשוט אבא אתה תשים אותי בבית ספר של עניים אני לא מבינה אתה צוחק?״ אמרתי וצחקתי כל כך שכאבה לי הבטן
״לא לוטם מותק אני לא צוחק את באמת עוברת בית ספר״. אבא אמר ולרגע הייתי פשוט בשוק אני לא. מאמינה שההורים שלי שמים אותי בבית ספר פשוט ולא פרטי כמו שאני עכשיו לא אני באמת לא שמעתי את זה עכשיו.
״אוקי אבא הבנתי שאתם מעברים את לוטם בית ספר אבל מה זה קשור אלי?״ בן אמר. שהוא אוכל מארוחת הבוקר שלו
״זה כן קשור אלייך בן אתה חלק מהמשפחה ואח של לוטם כדי שגם אתה תדע שאנחנו מעבירים את לוטם בבית ספר חדש״ אמא אמרה
״אז מותק מה את אומרת נכון שזה נפלא לעבור לבית ספר חדש ?״ אבא שאל אותי
״לא אבא לא זה לא נפלא אני לא עוזבת את הבית הספר הפרטי שלי אין מצב״ אמרתי בטון עצבני
״די לוטם אני ואמא החלטנו וזהו ״ הוא התעצבן וקם מהשולחן
״בואי הולכים ״ הוא הוציא את המפתחות של האוטו
״מה לאן ? ״ שאלתי לא מבינה
״לבית הספר החדש שלך לוטם תזדרזי אני מחכה לך באוטו ״ הוא אמר לקח את הגק׳ט שלו והתקדם לצאת
״לא אבא אתם לא תעשו לי את זה אני לא באה אבא אין מצב אני לא הולכת לבית ספר של עניים ״ אמרתי רגע לפני שהוא יצא ולא מסכימה ללכת אין מצב שאני הולכת לבית הספר הפשוט הזה
״ די לוטם אל תהיי מפונקת ״ אמא שלי דחפה אותי בכוח לאבא שלי ש החזיק בידי. ואני נאבקתי. לברוח ממנו בכוח רק לא ללכת איתו ״די לוטם תתנהגי בנימוס את כבר בת שבע עשרה וחצי ״ אבא אמר שהוא מכניס אותי יחד עם השומרים בכוח למכונית ואני לא הפסקתי לצעוק שיעזובו אותי בסופו של דבר הצליחו להכניס אותי למכונית ואבא שלי נהג יש לנו נהג פרטי אבא הפעם אבא התעקש להנהוג
אחרי 30 דקות
״הגענו לוטם הינה הבית הספר החדש שלך ״ אבא אמר שהגענו לבית הספר החדש והפשוט שלי עשיתי פרצוף חמוץ וכל כך לא התחשק לי לרדת הסתכלתי מבט החלון וכל כך. לא אהבתי את מה שראיתי