chapter 3

47 5 1
                                    

בחיים לא חשבתי שהחיים יכולים להשתנות מהקצה אל הקצה , עד היום ההוא שבו ראיתי את ג'יימס בוגד בי עם סשה. באותו היום , איבדתי את האמון שלי בכל אדם שהכרתי מימיי , נהייתי אטומה ולא רציתי לעבור הלאה.

אם שואלים אותי ? אני חושבת שזאת טעות, הייתי חייבת לעבור הלאה ולפגוש מישהו אחר. הייתי חייבת להקשיב לנעמי ולדבר איתו על כך , ואחר כך לבעוט בו ולקלל אותו על מה שעשה. אבל לא עשיתי זאת.

אני מאמינה שכל מעשה שאדם עושה , הוא עושה זאת מסיבה כל שהיא . אך אף פעם לא הבנתי למה נתתי לנושא הזה לחמוק לי מבעד לאצבעות. תמיד יש סיבה - לכל דבר.

-----------------------------------------------------------
"ג'יימס!!!!" צעקתי כשראיתי אותו חונה מתחת לביית שלי

"אמוווש" הוא צעק בחזרה

נכנסתי למכונית של ג'יימס , דגם דומה לשלי
והוא התחיל ליסוע

"דבר ראשון .
או מאי גאד . אתה לא מבין מה אבא שלי קנה לי היום !" צרחתי בהתרגשות

"אאוץ' יחולה! מה אבא שלך קנה לך היום ?" ג'יימס שאל

"תנחש!" צעקתי

"לא יודע!"

"נו תנחש כבר !!!" צעקתי

"דילדו?" הוא פלט

"יסוטה ! אבוי לך תתבייש ''

"את אמרת לי לנחש אז ניחשתי זאת לא אשמתי !!" הוא אמר

"טוב.. להגיד?" אמרתי

"כן !" הוא אמר

"מכונית חדשה !!! אומאיגאאאדדדדד דומה לשלך !!!" צרחתי וקפצתי בתוך האוטו

"תרגעי יחולת נפש!" הוא צעק וצחקתי

"דבר בשם עצמך" צחקתי

"הנה הגענו " הוא אמר

"היי זה לא הקולנוע !!זה הביית שלך , למה אנחנו בבית שלך?" שאלתי

"כי יש לי קולנוע בבית דע" הוא אמר כאילו זה הדבר הכי ברור מאליו

"מתי לעזעזל הספקת להכניס בית קולנוע לתוך הביית שלך"

"בזמן שאת התעלמת ממני" אופס?

לאחר שנכנסנו לביתו של ג'יימס ראינו החיים הסודיים של חיות המחמד כי אי אפשר בלי זה וטחנו פופקורן בלי הפסקה

______________________________________

''ואל תשכחו את ההרצאה מחר ב12:30 , אני רוצה לראות מצגת מוכנה עד 10 בבוקר .'' אבא אמר

''אין בעיה , לא נאכזב אותך''ג'יימס אמר ואני הסכמתי

''משוחררים '' הוא אמר

''את באה?''ג'יימס שאל

''5 דקות'' אמרתי , אנחנו הולכים לאכול צהריים ביחד

don't do it againWhere stories live. Discover now