פרולוג א'

124 9 2
                                    

למרות הכאבים והשרפה שאני חשה בהם אני רצה הכי מהר,
מתחבאת בין הצללים ומנסה שלא להמשך כל כך לדבר הגועלי שאני רואה. לדבר שאני עומדת להתאבל עליו. לדבר שאמור להיות עצוב, אבל בשבילי הוא הדבר המגרה ביותר.

זה לא יכול להיות. אני לא אמורה להיות כזאת.
אני שומעת את הרעשים שמתקרבים, אך זה לא מעניין אותי כרגע, אני שקועה בתוך עצמי ורגע לפניי שאני מאבדת את הכרתי אני מבינה זאת ומעכלת את העובדה שאשאר יתומה למשך חיי, אני משתנקת, קמה ובורחת מהמקום בו התחבאתי. לפני שמישהו יספיק להבחין בי אני נשכבת על האספלט ומאבדת את הכרתי סופית.

(***)
אוקיי, אני מאכזבת ברמות. סליחה שיצא לי כל כך קצר, אבל בכל זאת זה רק פרולוג ואני בטוחה שהפרקים יהיו ארוכים הרבה יותר... (יצא לי פאקינג 97 מילים😭)
מקווה מאוד שאהבתן💓

10 הצבעות
5 תגובות

The Life Outside-HebrewWhere stories live. Discover now