מי שאני

לין

״תקשיבי השמלה שלך הורסת״
״ואי יפה שלי תתחדשי איזה ג'ינס״
״פאק אהובתי איזה יפה את היום״
ככה כל יום כל בוקר בלימודים
לא סובלת את הבנות האלה
כיאלוהלווו ?!?
אני יותר הסגנון השאנטי שיער חום בלונד, מבולגן אבל יפה. עיניים דבש וגוף די סבבה לא גדול מידי ולא קטן .שארוואל וואנס או שורש וחולצה של בית ספר מה הסתבכתם אנשים ?
הלכתי לכיתה ישבתי ליד ים שהוא בעצם הידיד הכי טוב שלי
טוב הידיד היחידי שלי
אני נקראת המוזרה,
הבודה,
מכוערת וכל החארטה הזה.
נכנסתי לכיתה וישבתי ליד ים
אמרתי שלום וחיבוק
כמו כל יום
ברגיל, אני וים מכירים מאז כיתה א בערך ומאז אנחנו תמיד ביחד המשפחות שלנו מכירות אני כמו בת בית
אצלהם .
יש לו עוד אח בצבא ואח בכיתה ז
״איך רבקה?״
״בסדר אתמול עוד פעם הלכנו לבית חולים, היו לה כאבי ראש .. את יודעת ביל ברגיל..״ זה קשה לשמוע את זה כל שבועיים כי היא נשארת בערך שבוע או כמה ימים בבית חולים
״היי קופיף אני איתך בזה ״
הוא חייך אלי וחייכתי חזרה חולה על הילד הזה
זה כואב לראות את אמא שלך כבר 5 שנים סובלת מהמחלה הזאת ובתכלס היא כבר כמו אמא שלי.
נגמר השיעור והיה צלצול ואני וים יצאנו להפסקה, למקום הקבוע שלנו. פינה קטנה שאין שם אף פעם אף אחד.
התיישבנו ים הוציא את האוכל והתחיל לאכול ״חחח שמן אחד״ אמרתי בתכלס כיף להסתכל עליו אוכל כמו ילד קטן בגן
״מה את צוחקת מכוערת למה את לא אוכלת שוב?״  הוא אמר והסתכל עלי במבט שאני לא יודעת להסביר אוצו רחמים כאב .ישלי קטע כזה שלפעמים אני פשוט לא רעבה והוא פשוט חושב שזה ממה שאומרים לי כל הזמן שיורדים עלי והחרא הזה ״די נו כבר דיברנו על זה לפעמים אני פשוט לא רעבה הכל בסדר באמת״ הוא פשוט חייך והמשיך לאכול..