פרולוג

146 16 3
                                    

"קייסי" אני נשבעת שיכלתי לשמוע את הטון הרציני של אמא כשהיא בחשה עם הכף שלה במרק להנאתה, גורמת לו להתקרר. הרמתי את המבט מהצלחת שלי שעמוסה בכל טוב בעוד משרתים מתרוצצים סביבנו וממהרים להביא את האוכל, לפנות ולסדר. רק אני ואמא יושבות, בשולחן ארוך ועמוס כל טוב. בנוסף לכל ההמולה הזאת, כשהחיוך הזזה מופיע על הפנים של אמא, עוד יותר נהיה עמוס בחדר, ושתינו יודעות שזה בגלל הרכילות שהולכת להתרוצץ אחרי מה שאמא תגיד.

"בעוד חודש ויומיים היום הולדת שלך.... ואת יודעת מה זה אומר" היא חייכה, ואני רק החמצתי את הפנים. אני שונאת את אנשי- הדרקון. הם חלקלקים שרק רוצים שליטה. אמא שלי אנושית, אבא שלי איש- דרקון. הוא מסוגל להפןך לדרקון סגול עצום עם כמה צלקות שהוא תמיד מתגאה בהם. הוא קיבל אותם כשהוא נלחם על אמא. 

בגיל 18 אני עומדת להתארס לגבר שאני לא מכירה. לגבר-דרקון. עוד יומיים יתחילו הקרבות. 

עוד יומיים אהיה כמו ציפור בכלוב. עד שאני והזוג שלי נרגיש לנכון להתחתן. 

או עד שייכפו עלינו.

או שההורים שלי ימותו.

Wings (Hebrew( -כנפייםWhere stories live. Discover now