התאהבתי בפושע

פרק 4

פרק מפגר. לא אהבתי בייייי
הלכתי לחדר ובן ישב שם. איך הוא נכנס לעזאזל???
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי
״באתי לדבר איתך.״ אמר וקם מהמיטה
״אם זה קשור להארי אני לא מעוניינת לשמוע״ אמרתי
״זה לא קשור אליו.. כאילו כן, אבל זה בעיקר בשבילך״ אמר בהיסוס
״נו דבר״ נאנחתי והתיישבתי על המיטה
״תקשיבי, אנחנו מכירים, כאילו...בערך, וחשבתי אולי נמשיך להיפגש בלי קשר להארי, זאת אומרת..״ הוא נעצר ולקח נשימה עמוקה
״תירגע בן.״ אמרתי ושמתי את ידי על הברך שלו
הוא לקח נשימה עמוקה ושיחרר.
״בקיצור באלך לבוא איתי לדייט?״ שאל והסתכל לתוך עיני.
אין לי ממש בעיה עם זה, בן נחמד, ואני ממש רוצה להכיר אותו עוד, מעבר ל׳חבר הכי טוב של העבריין שרוצה שאני אגור אצלו.׳
״סבבה, מתי ?״ שאלתי בחיוך
״תהיי מוכנה בשבע מחר ?״
״סמוך עליי״ אמרתי
״יאללה נתראה,״ אמר וקרץ לי.
סגרתי אחריו את הדלת ונשכבתי על המיטה.
החלטתי שאני חייבת לישון, למרות שהשעה הייתה רק תשע וחצי. אני פשוט הייתי סחוטה מכל היום העמוס הזה.

התעוררתי בבוקר לצלילי השעון המעורר שלי
״לך תזדיין..״ מלמלתי וכיביתי אותו.
התהפכתי והתחפרתי בשמיכה עד יותר.

״ליאן!!!!!!!״ שמעתי את הקול הצורם של אימי ברחבי הבית
״אני לא הולכת היום!!!!!!״ צרחתי בעצבים
״מה?״ שאלה ונכנסה לחדר
״אין לי כח ללכת היום! נקודה! ואל תנסי לשכנע אותי!״
״קרה משהו?״ שאלה

מעבר לזה שפושע בכיר רודף אותי ומנסה שאני אגור אצלו בגלל האבא המפגר שלי? לא לא קרה כלום אמא תודה ששאלת.

״לא. אני פשוט עייפה.״ עניתי ופיהקתי
״את בטוחה?״ ליטפה את ידי
״אמא אין לך עבודה או משהו?״ רמזתי לה שתעוף לי כבר מהחדר ותיתן לי לישון!!!!!
״כן. ואני כבר מאחרת אז ביי מתוקה!!״ צעקה ויצאה מהחדר.
תודה אלוהים.

קמתי אחרי כמה שעות, בדקתי בפלאפון, השעה הייתה שלוש וחצי בצהריים.
ישנתי הרבה, וזה טוב.

צליל הודעה בקע מהאייפון שלי.
״אל תשכחי היום בשבע;)״ זו הייתה הודעה, איך לא? מבן.
״אל תדאג״ שלחתי וחיוך קטן עלה על שפתיי

צחצחתי שיניים וירדתי למטה.
שירדתי למטה ראיתי את הארי יושב על אחד הכיסאות במבטח שותה כוס מים.
״איך נכנסת?״ שאלתי
״פאק הבהלת אותי״ הוא הסתובב עם יד על הלב
״איך נכנסת ?״ שאלתי שוב
״לא לימדו אותך לנעול דלתות?״ יופי אמא, בגללך יושב עבריין במטבח שלך, כל הכבוד!
״את אמא שלי לא לימדו...״ מלמלתי בשקט
״מה?״ הוא שאל
״עזוב.. מה אתה עושה פה?״
״באתי לדבר איתך.״ הוא אמר ושילבתי ידיים
״דבר״
״אני יודע שאת חושבת שאת גיבורה גדולה על זה שאת מתחצפת אליי ובורחת ממני, אני מודה בחיים לא נתקלתי במישהי כמוך, אבל הסבלנות שלי עומדת להיגמר. אז אם את לא תשתפי פעולה, זה ייגמר ממש לא טוב, מבחינתך או ו/ מבחינת הקרובים שלך.״ וואו. מה הוא חושב לעצמו?
״אתה מאיים עליי כאילו?״ שאלתי
״לא כאילו ליאן. את לא מכירה אותי״ אמר
״יש לך עד מחר להחזיר לי תשובה, החיים של החברים והמשפחה שלך ביידים שלך.״ ועם מילים אלו הוא יצא מהבית.