דברים שאני כותב

היום שאחרי

היום שאחרי

היום שאני חושב על זה עדיין עולות לי הדמעות ועדיין הלב שלי כואב
בחיים שלא חשבתי שאתה תמות ראשון
אני עדיין זוכר איך ישנתי באוהל והמפקד נכנס גמגם ואמר שהוא רוצה לדבר איתי
אני זוכר את המילים
״ אני מצטער היה פיגוע רון מת ״
שתקתי היה דקה שלמה של שקט
ואז , אז אני צחקתי
צחקתי והתחלתי לבכות
בכיתי,נפלתי,נשברתי,צעקתי
שמעתי אותו אומר ״בדרך לבסיס הוא מת המחבל ישב ‏ ‏כיסא מאחורה ונתן לו כדור בראש הוא מת במקום אני מצטער ״

אני זוכר אותי עומד ליד אמא שלך שקברו אותך
ראיתי את הארון
אבל ראיתי בוא את כל מה שהיה בנינו את כל מה שעכשיו הוא רק זיכרון וזהו
בסוף שהכל נגמר אמא שלך באה ונתנה לי חיבוק ואמרה ״רון סיפר לי עליך הרבה אתה יפה כמו שהוא אמר תמיד
בוא יש בחדר שלו משהו בשבילך ״

זה היה סכין שהיה כתוב עליו        ״יפה שלי תשמור על עצמך ... מפקד אחד !״

אני ורון זוג
רון מת
רון מת !
אני חי
אני ורון היינו זוג רון מת ועכשיו מה שנשאר לי מרון זה סכין זיכרון וקעקוע של השם שלו ביד
עכשיו אני מתחיל חיים חדשים
עכשיו אני חי!

לא לשכוח להצביע ⭐️
ולכתוב תגובות
תודה רבה
רועי ❣️