My Life My Thoughts

חלום של לילה

ישבנו כולנו בפינה בחדר האוכל, כל אחד עם האוכל שלו. הוא כבר ישב עם מישהי כשהגעתי עם קופסא משלי כרגיל. תמיד אני מביאה קופסאות משלי. מישהי עברה עם סיר פסטה בין השולחנות והציעה לכולם. אני סירבתי בנימוס, כך גם הוא ומי שהייתה לידו.
האוכל היה סביר כמו תמיד. אכלנו, דיברנו  וצחקנו.
לפתע ראיתי בזווית העין מישהי עולה במדרגות המובילות לחדר האוכל. היא הייתה בלונדינית יפהפייה ונראתה כמו שירן סנדל. ראו שהיא מודעת מאוד לעצמה, היה לה חיוך מפתה על השפתיים ומבט שמודע מאוד למראה שלו. כל ההליכה שלה שידרה ביטחון עצמי, מהרגל הפוסעת ועד תנועות הגוף הזורמות.
החזרתי את מבטי לשולחן, מהורהרת מעט אך לא מוטרדת. לא היה לי הרבה תיאבון אז נפרדתי מהם ויצאתי החוצה. הוא בא אחריי וליווה אותי, מארח לי חברה עד שהשיעור הבא יתחיל. כמובן שבסופו של דבר נשארנו הרבה זמן בחוץ, ולא באמת כמה דקות שההליכה אמורה לקחת.
נפרדנו בחיבוק ועליתי לכיתתי לשיעור הבא שלי.

שאר היום עבר בעצלתיים. לאט לאט... עד שנגמר.
קבעתי איתו שנצא בערב לשבת קצת בחוץ. הלכנו לחצר האחורית והתיישבנו על הדשא, מדברים בשקט. ראיתי את הבלונדינית היפהפייה מהצהרים יושבת עם מישהו בצד השני של הדשא. היא העיפה בי מבט קצר וחזרה לאדם שלידו ישבה. כעבור כחצי שעה נהיה לי קר אז נשענתי עליו טיפה, וכשהוא ראה זאת הוא עטף אותי בחיבוק וחימם אותי.
נשארנו שם עד מאוחר, מדברים בשקט. קבענו אותו דבר גם ביום שאחריו.

למחרת עבר היום כרגיל, לאט. יצאתי בערב כמו שקבענו, יורדת במדרגות המובילות לדשא האחורי.
לפתע הרגשתי יד חוסמת את פי חזק מאחור ואזיקון הלופת את ידיי מאחור. ניסיתי להיאבק אך נעצרתי כשראיתי סכין נשלפת ומוחזקת סנטימטר בודד מעור צווארי. קפאתי במקומי.
"לא כדאי לך לנסות אפילו להתנגד." לחש לי באוזן קול נוטף שנאה קרה, קול משוגע.
קשרו את עיניי בבד שדווקא הריח טוב, ריח בושם של אישה, וגררו אותי בכוח הלאה משם. הרגשתי שקושרים אותי בכוח לגזע עץ נוקשה וחד. כל תזוזה קטנה שעשיתי חתכה בגבי עד שהפסקתי לנסות לזוז. הבד הקושר וחונק את עיניי ירד, אך לפני שהספקתי להבין מה קורה סביבי דחפו אותו באלימות לפי, שלא אוכל לצרוח. עיניי נפקחו ולקח להן כמה שניות להתרגל לחושך. כשהתרגלו הסתכלתי סביבי וזיהיתי את הגינה האחורית שאליה התכוונתי ללכת מלכתחילה לפגישה איתו. אבל איפה הוא?
"הוא?" נשמע שוב הקול ההוא, הפעם מלגלג, "הוא יצטרף לחגיגה עוד מעט, כשנסיים איתך."
מה?...
מיקדתי את מבטי המטושטש וראיתי מולי את הבלונדינית היפיפייה מאתמול. המבט שלה היה מלא בשנאה. אבל היה לה גם משהו מטורף בעיניים, משהו משוגע, לא בריא.
היא החזיקה בידה את הסכין שנצמדה לצווארי קודם, מלטפת אותה. ניסיתי לדבר אך הבד חנק את פי וגרוני התייבש, אבוד מצרחות אבודות.
היא התקרבה אלי, מעבירה את הסכין על גרוני, על לחיי, על ידיי. ניסיתי לבלוע רוק אך לא היה לי מה לבלוע.
"את מבינה, את מתעסקת עם משהו לא שלך." דיברה תוך כדי. "יותר נכון עם מישהו שלא שייך לך." הלהב נצמד ללחיי. "לא שלך!" הלהב שיסף את עורי. ניסיתי לצרוח אך שום קול לא יצא מפי החסום. היא הייתה משוגעת. פסיכופתית. יפהפייה חולת נפש.
"איבדתי את הסבלנות לדבר." אמרה ושיספה את לחיי השנייה. דם נזל על פניי וטפטף מטה אל בגדיי ואל חזי.
היא סחטה דם מלחיי על אצבעה, וכשהלהב בידה השנייה כתבה משהו על מצחי. היא סחטה עוד ועוד עד שתסיים לכתוב ואני נחלשתי עם כל סחיטה וסחיטה. ראייתי היטשטשה ואיבריי המתוחים נרפו.
היפהפייה המשוגעת סיימה והתרחקה להביט במלאכתה. היא עיקמה את אפה כאומרת שהיא לא מרוצה, ניקתה מעט את הלהב והעבירה אותו על זרועי. את אותה הפעולה שעשתה עם לחיי עשתה גם עם זרועי, סוחטת וכותבת בדם. סוחטת וכותבת. בדם.
ניסיתי בכל כוחי לשמור על מעט הכרה.
לבסוף היא סיימה והתרחקה שוב. הפעם נמרח חיוך שטני ומרוצה על פניה.
הדם נזל ונזל, נוטף על כל גופי. נספג בבגדיי.
היא הייתה יפהפייה. יפהפייה חולת נפש... פסיכופתית... משוגעת...
רגעים ספורים לפני שאיבדתי הכרה סופית ראיתי אותו מגיע מרחוק, והיפהפייה המשוגעת רצה אליו והצביעה עלי.
הייתי שרועה על האדמה והסכין הייתה בידיי. לא זכרתי איך הגעתי למצב הזה. גם הבד היה זרוק לידי יחד עם האזיקונים שחתכו את עור ידיי, הכל ספוג בדם טרי ונוצץ.
הדבר האחרון שזכרתי היה שהרמתי את עיני במאמץ ונעצתי אותן בעיניו. מיד לאחר מכן איבדתי הכרה.

ירדתי במדרגות לגינה האחורית. מבטים ולחשושים ליוו אותי כל הדרך.
ואז ראיתי אותו. הוא עמד עם היפהפייה המשוגעת וחיבק אותה, אבל לא כמו שהיה מחבק אותי. עצרתי במקומי, פניי חתומות. ספוגות במראה הדם הזולג. ידיה סוחטות ממנו וכותבות.
"שונאת." על המצח. כמה שיותר בוהק. נוצץ. אדום.
"אני. שונאת. אותך." על הזרוע. סוחטת עוד ועוד.
הוא ראה אותי מעבר לכתפה.
עוד ועוד ועוד. זה אף פעם לא יספיק.
"היא ניסתה להתאבד!" קולה מבוהל כשרצה אליו ודיברה אליו.
מבט מלא בכאב נשלח אלי. נעצתי בו את עיני הספוגות בדם. דם. דם.
יפהפייה משוגעת...
והלך משם. יחד איתה.