קמתי לבוקר חדש, דרך חדשה!
דרך ובה אני עושה את מעברי לאוניברסיטה ללמוד עיצוב פנים.כמובן שאבי לא היה בבית שניהל את חברת הנדלן הגדולה בניו יורק והצטרך לקום מוקדם בבוקר כדי להמשיך לנהל אותה כשורה.
קמתי מהמיטה מגששת את דרכי אל מתג התריס לוחצת עליו בקושי
התריס עלה ואיתו בא זרם אור חזק שעורר אותי, התרגשתי כל כך!קמתי ממיטתי לוקחת את המשקפיים שלי ומרכיבה עליי.
אף פעם לא אהבתי את משקפיי, הייתי לובשת רק עדשות כי תמיד נראיתי רע בהם.הלכתי ברגליים יחפות אל המקלחת שבחדרי שוטפת את פניי ומצחצחת את שיניי.
"בוקר טוב!" צעקה לי אימי מלמטה.
אין לי אחים אני בת יחידה לזוג הורים קרים שנוסעים הרבה לחו"ל.
"בוקר טוב" צעקתי צרחה חלושה אליה תוך כדיי שהתלבשתי, לבשתי חצאית שחורה וחולצה מכופתרת לבנה.
רציתי להשאיר רושם טוב, לכן לא התאפרתי גם.
קמתי לוקחת את המפתחות לקיה ספורטאג' (kia sportage- ה.המחברת)
החדשה שהוריי קנו לי לכבוד הכניסה לבית הספר החדש שלי. הם בטוחים שהם יקנו אותי במתנות..
יוצאת מהבית ביחד עם התיק שלי שבו כל מה שצריך הגעתי לאוניברסיטה.חניתי את הרכב שלי בחניה ויצאתי ממנו לכיוון בית הספר.
נכנסתי למזכירות בית הספר והביאו לי את שמות הספרים שכדאי לקנות ומערכת שיעורים. (מזכירה לכן היא באוניברסיטה-ה.המחברת)
נכנסתי לכיתת לימוד מספר 15 מחכה שהשיעור יתחיל, כדי להעביר זמן קראתי את המערכת שיעורים.
שמתי לב ששיבצו אותי גם בפיסיקה.
דבר שנורא עצבן אותי היה שכל פעם הכיתה שלנו החליפה חדר וכל פעם שיעורי עיצוב פנים היו מחליפים מקום.כל הכיתה התמלאה התיישב לידי נער נאה. הצלצול הגיע והתחלנו ללמוד
"שלום" נכנסה אישה עגלגה.
"אני אהיה מורתכם השנה, מי שלא טוב לו מוזמן לצאת!" צרחה בקול רועם.
2 תלמידים החליטו לעזוב ויצאו, כל שאר תלמידי הכיתה הרגישו מאויימים.המורה קראה שמות לא ממש הקשבתי לה.
"איילין רודברג! איילין? איילין!" צרחה המורה
"כאן כאן" עניתי נבוכה.
"פעם אחרונה" צעקה, וואו היא צעקנית.
"יונתן בן נון" צעקה המורה מחפשת אחר התלמיד
"טוב נו מה חדש?" מילמלה המורה, הממ.. כנראה שהם מכירים.המורה התחילה בשיעור ובעיקר סיפרה לנו על עצמה וחפרה לנו. "מה? מה קרה," שאלה המורה אל תוך הסלולארי שלה, "אוקיי אני כבר באה." המורה באה לצאת ולפני שיצאה צעקה "כיתה יש לכם 20 דק' חופשיות בתוך הכיתה" כולם הריעו והמורה יצאה.
המורה רק יצאה והדלת נפתחה ברעש צורם אוזניים.
נער בעל עיניים שחורות ושיער שחור נכנס לכיתה, וואו הגוף שלו.
מצאתי את עצמי בוהה בו עד שהתקרב לכיווני
"קום!" אמר הנער לנער שכעת נראה כמו ילד שישב לידי.
---
סיפור ראשוןן✌😻
מקווה שאהבתן💜
בבקשה אם אהבתן תביאו חברות👐💫🔥
•♡מטרות♡
צפיה אחת❤
YOU ARE READING
No Reason
Teen Fictionהתיישבתי על האי במטבח אוכלת מהשניצל תפוחי האדמה והטורטיה שלי. "אממ" הימהמתי נאנחת פעמיים. "לא ידעתי ששניצל עושה לך את זה" נשמע קול צרוד מאחוריי. הסתובבתי בצרחה. "יונתן, מה אתה חושב שאתה עושה פה!?" "באתי לבקש סליחה" ענה בקלילות. יונתן בן נון מבקש ממנ...