נלחמים לאהוב ⚣

בחיר ליבו

הוא ישב במרפסת ביתו בקיץ של חודש אוגוסט סיגריה בידו מסתכל בטלפון הנייד על התמונה של אהובו.שכרגע העלה תמונה עם בחירת ליבו.מרחק של מאה קילומטרים בניהם,ועדיין כל חלק בגופו מתעסק רק בו.כך שכל עשן סיגריה שיוצאת מפיו
יוצאות זיכרונות הריאות על נשימות הריחות של אהובו.במוחו רק גורם אחד קטן. גורם אחד שלא מאפשר לו להיות עם אהובו.זהו המין. "למה נולדנו למין משותף?" הוא חשב לעצמו. למה נתן לו הגורל להתאהב במישהו מהמין שלו. בליבו תקווה שגם הוא עליו חושב ופשוט הוא מנסה להמשיך את החיים קדימה ולא לחשוב על זה,כי זה נגד הטבע (מה שטוענים רוב העולם). גופו נהיה חם. הוא החליט להיכנס לביתו ולהצטנן במזגן. הוא נכנס למקלחת. כאשר הוא אתקלח נהיה במוחו דמיונות שהוא צופה בו מתקלח.לפעמים הוא מנסה רק לשכוח אותו כי הוא חושב שזה כמו הפעמים שהתאהב בעבר, אבל זה לא. זה משהו אחר וזה משהו מיוחד.
האירוע היום. הוא כמעט שכח. משהו אצלו בחב אמר שיקרה משהו בחתונה הזאת. משהו אחר. הערב הגיע. הירח הפציע. הוא עשה את דרכו לכניסה של אולם האירועים. המוני אנשים התכנסו ליד החופה ומצפים לבואם של החתן והכלה. לפתע לאחר שהתיישב לדבר עם כמה חברים,הוא הפציע משום מקום ורץ אליו לומר לו שלום. אהובו כרגע מולו וכל דבר אשר היה רוצה לעשות לו הוא פשוט לא היה יכול. כל המערכות בגופו רצו לפרוץ אבל זה לא היה אפשרי לעשות משהו לא תקני.
החופה התחילה. הכלה מלווה בשמלה לבנה והחתן עם חליפה שחורה שחורה. הם נראים מאושרים לעיניו. הוא חשב לעצמו אם גם הוא יזכה להתחתן? אם גם הוא יצליח להקים משפחה בידיעה שהילד יצטרך לגדול בלי אימא ועם שני אבות. לפתע אהובו הלך לכיוון הבר.היא הייתה שם. זאת שבגללה הגורל שלו שונה. זאת שבגללה אולי הסיפור היה יכול להיות שונה עכשיו. כולם הלכו לרחבת הריקודים. לפתע אהובו עלה לבמה וקרא לבחירת ליבו. הוא רכן ברך והוציא קופסה מהכיס. הוא כבר הבין מה זה.
כאשר נשמעה המילה כן כל נקודה במוחו החלה "להשתולל". הראייה שלו הסתנורה. בקושי יכל לחכת בקו ישר. לפתע התעלף. כל הקהל ברחבה רץ לעברו. לאחר כחצי דקה שם לב אהובו למאורע ורץ מהר לעברו. והוא דרך עיניו המטושטשות, כאשר הוא מרוח על הרחבה,הוא רואה את פניו של אהובו.הוא ניסה כמה שיותר לקום וללכת,הוא לא הצליח. אחרי כמה דקות שאהובו יושב לידו ואחרי שהריח את ריחותיו והתרכז בפניו לאט לאט הוא הרגיש אנרגיה יותר. לפתע בחירת ליבו של אהובו כשכרגע ארוסתו הגיע לכיוונם.הוא קם. כל האנרגיה שהייתה לו ירדה עוד פעם. הוא רץ לכיוון הכביש שמחוץ לעולם האירועים. אהובו צועק שלפתע רכב מתנגש בו ומעיף אותו רחוק. אהובו מתקרב אליו בודק את נשימותיו ודמעות זולגות מעיניו.הוא לא נושם.אבל דופק אכן יש לו.אהובו מקרב את שפתיו לפיו מנסה להחיות אותו ללא הצלחה. "אתה חייב להתעורר" אהובו אמר. כיוון את שפתיו לאוזניו תוך כדי שהדמעות לא מפסיקות לזלוג על פניו. "אני אוהב אותך" אהובו לחש לו. קירב את שפתיו אל שפתו שוב ניסה להחיות אותו שלפתע הוא זז, הוא מצמץ את העיניים ומסתכל עליו במבט מחוייך "גם אני". אהובו קירב את שפתיו אליו שוב והם התנשקו. האמבולנס הגיע . אנשי המד"א לקחו אותו באלונקה אל תוך האמבולנס. הטבעת שהייתה באצבעותיו זרק אותה לעיני ארוסתו שהתקרבה למקום האירוע והא נסע עם בחיר ליבו באמבולנס אוחזים ידיים עם חיוך בשפתיהם כל הדרך לבית החולים.