שנת 1910 יולי
עכשו לילה אני אמור מזמן לישון אבל כמו ידוע ערפדים לא ישנים
אני מרגיש עייפות מה שלא קרה לי כבר במשך שנים
עייני מעצמות לאט אט ונרדמתי
**חלום **
עייני נפקחות לאט לאט ואני נמצא בשדה פתוח יושב על הדשא הירוק
"הדיין אתה בא ?" שמעתי מישהי קוראת לי הקול הזה מתוק ורך
ראיתי נערה בת כ18 מתקרבת אלי
היא מתיישבת ומשענת עלי
" היידן אתה אוהב אותי ?"
זרמתי עם הרגע והנהתי עם ראשי
" יש לי חידה טוב היידן ?"
הנהנתי לחיוב
" דמי בצבע אדום עייני בצבע אדום חזק יותר מצבעה של האהבה
עורי כלבנה
כוחי חזק מאלף אנשים
רוחי טובה יותר ממילוני אנשים
אבל בכול זאת מחכה אני
מי אני ? "
אחרי שהנערה סיימת את חידת היא הורידה את ראשה התרוממה מין השדה הירוק והסתכלה לכיווני
" מי אני היידן מי אני ?! "
היא סתובבה והתחילה לדלג ואז בין רגע נעלמה
הדשא התחיל להפוך שחור
השמיים הפכו אפורים דם היה בכול מקום
איש חזק וגדול התקרב עלי
עם סכין מתכת
סכינו דקרה אותי דיממתי וממתי
" קוראים לי אמבר רד "
**סוף חלום **
" אהההההההההההההההה"
צרחתי את נשמתי כול חלונות המלון התנפצו
" מה לעזעזעל זה היה מי זו "
" אמבר רד מי שלא תיהיה אני אמצא אותך ואני יציל אותך "
כעבור 40 שנה
אוי אמבר מה את עושה לי בראש כול יום אני חולם עליך יום יום אני צופה בהוריך שכבר מחכה שהם יעשו אותך
אני כול כך רוצה אותך כבר
שתיהיה איתי
אוי אמבר רד
את תיהיה שלי אני ישיג אותך
ואת תיהיה אהובת הדם שלי
אני פשוט שמחה מהפרק הזה
תתנו תגובות טובות בבקשה ❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
