מה קרה לסוס?

2

ושוב אני צוחקת, ושוב אני נושמת, הרוגע הקטן שבא עם הרוח המצליפה בפניי מרגש אותי כל פעם מחדש.

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אני לא מבינה את הקטע הזה שהשמש זזה והשעות משתנות, אני רק יודעת שהשמים שוב שינו צבע.
הם כחולים בהירים עכשיו והשמש מצליפה בעורי- זה נעים, זה מוזר ושונה.
בחדר הילדה האמיתית, היה רק אור קלוש שבא מהדבר הנקרא "חלון" שעשוי מחומר מוזר שאי אפשר לראות אבל כשמים נוטפים עליו הוא כולא אותם מחוץ לחדר והם נופלים למעטה וגורמים לאדמה להרטב- תמיד אחרי ימים כאלה הילדה הייתה חוזרת עם אדמה רטובה דבוקה לרגליה ומלכלכת את כול החדר.
רק אני שישבתי וצפיתי, ידעתי את הטירחה של האישה השמנה ואת השעות שהיא מעבירה בניקוי חדרה של הילדה.
אישה הזאת סובלת, אף פעם לא מחייכת- כמו הילד הקטן עם הציורים הכואבים, זו טירה בלי חיוכים.
רק הילדה יודעת מהו אושר ועכשיו גם אני.
עצרנו
"שוב? מה קרה?" אושן עוצם עיניים ולא זז "מה קרה לו?" אני שואלת את הקול הקטן שנתקע לי בראש מאז שהתעוררתי משנתי הארוכה.
"הוא ישן, גם את תישני יום אחד, יש דברים שגם במצבך לא קיבלת, תיזהרי זה עומד להיות מוזר, העסקה תסתיים, תאלצי להתחיל לאכול, לשתות, לישון" נזכרתי בתפוח שבתיק שלי, פחתי את התיק החום והוצאתי את התפוח האדום.
בעזרת שיני הקטנות חתכתי חתיכה ובלעתי אותה, זה היה חדש- זה היה נעים וכשהחתיכה עברה את גרוני ונכנסה לתוך ביטני הרגשתי כאילו פרפרים עפים בתוכי "לאכול זה כיף, גם אם לא צריך" צחקתי ונתתי עוד ביס בתפוח העסיסי.
הקול צחק "את לא רק נראית כמו אחת, את גם מדברת כמו נערה אמיתית"
"מה זה מערה?" שאלתי
"מערה זה חור באדמה שיש לו פתח אחד, לרוב הוא משמש בתור מקום מסתור ומחסה לחיות ואפילו בני אדם. אבל אני אמרתי נערה- שזה כינוי לנקבה בגיל ההתבגרות" אמר הקול ונשמע כאילו נהנה לתת עובדה נוספת ולא נחוצה.
"ומה הוא גיל ההתבגרות?"
"תקופה בחיי בני האנוש שבה הם הופכים מצעירים לבוגרים. צעירים כמו הילדים באחוזה ומבוגרים כמו הדוקסית" אני הפסקתי להקשיב בערך באמצע כי מבין העלי הדשא ראיתי תזוזה, התקרבתי אליה ותפסתי יצור גדול ומפוטל, חסר רגליים או ידיים.
"היזהרי עם הנחש הזה, אני מודע לכך שמראהו מרתק מאד אך שיניו חדות והוא יכול לפגוע בך. עלייך לזכור את העסקה, אם בירצונך להפוך לבת אדם"
אבל זה כבר היה מאוחר מידי, הנחש תפס בין שיניו את רגלי ודם זהוב התחיל לזלוג ממנה בשצף.
צרחתי בכאב והוצאתי את הסכין הגנוב שלקחתי מתוך גופה המדמם של הילדה האמיתית לאחר שתקעה אותו בליבה הקטן.