This is my Life / welcome.

דברים שאני שונאת בווטפאד2#

פאק דיי.

זה קרה לי עכשיו.

אני באה לכתוב פוסט, כמו כל בנאדם נורמלי.

ואז מה הוא עושה לי? מתחיל להסביר לי איזה פוסט זה, ואיפה לכתוב.

יחתיכת קוף עם משקפיים! זה הפוסט ה-15 שלי. נראלך שאני טיפשה כמוך?!?!?!?!

כיאלו בוא ותסביר לי איך עוקבים גם. טמבל לול.

אוקיי עכשיו לעניין.

שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת סופים טובים. אך ממש תלוי איך זה נגמר.

נגיד, אני אוהבת קצת יותר עצב, שמישהו מת, מראים איך הוא מתגבר לבד. בלי אף אחד, אפילו לא מישהו מהמשפחה שלו. אני אוהבת דברים שהם באמת קורים במציאות. לדעתי, זה גורם לאנשים להבין שהחיים הם לא צחוק, ולא הכל ורוד. שלא חיים בעושר ואושר.

בסופים טובים, אני אוהבת שהסוף הוא מיוחד, ובסופו של דבר יש מוסר השכל. זה גם מאוד תלוי בז'אנר. אך אני מדברת על רומנטיקה בעיקרון, או ספרות לנערות/ספרות נוער.

אני שונאת סופים שלא קשורים למציאות. ושוב פעם, אני מדברת על ז'אנר רומנטיקה/ספרות לנערות/ספרות לנוער.

אבל כל אחד והכתיבה+הטעם שלו.