הייתי אצל הקצין מיון, זה שאחראי על התפקידים ולא רציתי להיכנס אליו למשרד, הוא שלח אותי לשתי בנות שם שישבו בחוץ, אמר לי לדבר איתן, שישכנעו אותי להיות בפתקיד הזה, למרות שהייתי נעולה על תפקיד אחר.
התקדמתי אליהן בעצבים ואז כנראה הן שמו לב
"מה יש לך?" שאלה אחת הבנות, כוס אמא שלה מה היא רוצה.
השנייה קמה והלכה, נשארתי איתה לבד
"אין לי כח לזה, בא לי להיות בתפקיד אחר ודופקים אותי בתפקיד הזה" עניתי לה
"אני שם כבר הרבה זמן, אני ממש מרוצה מהתפקיד הזה ואני מתקדמת שם" היא ענתה ולא היה כזה אכפת לי
"טוב" עניתי לה יבש
"איך קוראים לך?" שאלה אותי
"עדי" עניתי לה
"מאיפה את?" היא שאלה אותי ולא הבנתי מה היא רוצה מחיי
"תל אביב" עניתי לה
"בת כמה?" היא שאלה אחרי כמה שניות ששתקנו
"19" עניתי לה, לא יודעת אם היא מצפה שאני אשאל אותה גם אבל היא ממש לא מעניינת אותי..
"יש לך חברה?" היא שאלה אותי, נראה לי יש קטע כזה בלסביות, חיישן לסבי כזה
"כן" עניתי לה, משעמם לי אז נדבר איתה קצת
"אה, מי זאת?" שאלה בהתעניינות
"קוראים לה סתיו" אמרתי לה
"אפשר לראות תמונה?" שאלה אותי
"כן" אמרתי והראיתי לה תמונה שלה.
"יפה" היא אמרה בחיוך
"תודה" אמרתי בגיחוך
"טוב אני צריכה לחזור, היה טוב לדבר איתך" היא אמרה בחיוך והלכה
אוקי.
באותו יום התגייסתי לתפקיד הזה, בזכותה, לא יודעת למה.
YOU ARE READING
להתאהב במה שאסור
Romanceהסיפור מנקודת מבט של עדי, בחורה בצבא, היא התאהבה בקצינה, לא שלה, של פלוגה אחרת במחזור שלה. הסיפור שלהן מעניין, מוזמנים להישאר פה ולקרוא אותו.