אהבה על מדים

פרק 1

אז בנות הרגע שחיכתם לו הגיע!!
הפרקים המשוכתבים יעלו מידי שבוע❤

לפני שנתיים-
"אוי נו לינוי אל תהיה תינוקת כולה נשיקה!" מיטל לחשה לי בזמן שכל הכיתה שלי ישבה על הריצפה במעגל "אני לא מנשקת אותו" זעפתי אליה והיא צחקה, "נשיקה! נשיקה! נשיקה!" אופיר ומורן צעקו וסחפו את כולם אחריהן "בסדר" נאנחתי וקמתי לכיוונו של אלירן שישב בשמחה "אל תחשוב אחרת" הזהרתי אותו "אנחנו כיתה ח לינוי אין כלכך מה לחשוב פה" הוא הרים את כתפיו וקם לכיווני "אתה תחמן" הסתכלתי עליו במבטי מוות בזמן שידיו טיילו לכיוון פניי "אני לא" הוא חייך ושם את ידיו על לחיי והסתכל בתוך עיניי "נחכה עוד הרבה?" שירה הרסה את מעט השקט שהיה בנינו "כולה נשיקה מסכנה של חובה" אחד מהבנים צעק ואלירן כתגובה הרים את האצבע השלישית בידו הימנית, שפתיו של אלירן התקרבו מעט לשלי עד שזרמים הורגשו על שפתיי כאשר היה מגע בין שתיי הפיות.

לפני חצי  שנה-
"יואווו אני מסיימת" צעקתי לתוך החלל הריק בחדרי "אמרת את זה לפני שנהה!!" מיטל ומורן צעקו מבעד לפלאפון "יורדת  יורדת" אמרתי בעצבים ונתקתי את השיחה, הסתכלתי על המראה הלבנה הארוכה שהייתה על הקיר וראיתי בה ילדה בת 14שגדלה מאז כיתה ח'.
"בוקר טוב" יצאתי בחיוך מהביניין "תודה באמת" מיטל נגשה אלי בחיבוק "כבר חשבתי שגם ליום הראשון של כיתה ט' את רוצה לאחר" מורן צחקה "לעע" נפנפתי בידי מול פניה והיא נשקה ללחי והחלה להתקדם.

"שלום לך כיתה ט' " שירה צעקה כאשר נכנסה לתוך המבנה "סתמי" אני ואופיר הסתכלנו לכיוונה לאחר שחלק מהשכבות הגדולות יותר הפנו את מבטם אליה, "לינוי" מורן משכה אותי ואת שאר הבנות לכיוון הלוח שעמד בכניסה "את עם אלירן בכיתה" היא חייכה בחיוך ממזרי "מה אני לבד?!" בחנתי שוב שוב את הדפים "לא.. את עם אלירן" אופיר הצביעה על שמו "אני לבד" התבכיינתי. "יאללה ילדה כיתה ט לא תחכה לך" קול גברי נשמע מאחור "בוקר טוב" מורן נגשה אליו בחיבוק "תסתום" הסתובבתי אליו, "נתראה בהפסקה" מלמתי לכיוון הבנות ועקפתי את גופו של אלירן, שבילה המון זמן במכון כושר.

"תתיישבי שם" אלירן הצביע על השולחן האפור האקראי שעמד בסוף הכיתה, הסתכלתי עליו במבט חטוף וניגשתי אל השולחן "סליחה" אמרתי במהירות לאחר שהתנגשתי בילדה עם שיער מתולתל "זה בסדר" היא חייכה ועברה למקומה באמצע הכיתה, "את פשוט מגושמת" אלירן פלט לאחר שהתיישב לידי "אתה פשוט מטומטם" הסתכלתי עליו במבט עצבני, וכבר לא ראיתי את הילד של כיתה ח' ראיתי ילד שהפך לגבר, פניו עטרו זיפים דבר אשר סייע לעיניו לבלוט "את טיפה בוהה" הוא לחש ומיד הסטתי את פניי אל דלת הכניסה מחכה שהמורה יכנס כבר וישבור את המתח הזה.
"בוקר טוב" מורה בשנות ה40 לחיו נכנס אל תוך הכיתה והניח את דבריו על השולחן "שמי אבנר ואני יחנך אותכם השנה" הוא אמר בחיוך, "אני רוצה שכל אחד יציג את עצמו ויגיד לי ולכיתה מה הוא מרגיש בעקבות תחילת השנה הראשונה שלהם בתיכון" הוא נשען על השולחן והביט בכיתה, עד שאצבע של אחד התלמידים משך את תשומת ליבו "כן.." הוא נתן לילד בעל השיער השטני את רשות הדיבור "שמי מור" הוא עמד והחל לדבר.
לאחר כ10 תלמידים אבדתי את ריכוזי "את בסוף הכיתה" המורה הצביעה עלי "תורך" הוא התקדם מעט "שמי לינוי טויטו ואני לחוצה כי אחריי הכל זה מעבר דיי חד בין היסודי לתיכון" חייכתי ואחריי החלה לדבר הילדה המתולתלת שהתנגשתי בה בתחילת השיעור "שמי אלה דן ואני שמחה כי אני בטוחה שאני יכיר פה אנשים חדשים", "אני יכול?" אלירן קם לאחר שאלה סיימה את דבריה "בטח" אלירן קם בחייכנות "תנקה" לחשתי לו "את מה?" מבטו היה מבולבל "את השחצנות שלך" כל הכיתה פתחה בצחוק "מאוד מצחיק" הוא גלגל את עיניו ולקח נשימה "אני אלירן מועלם ווואלה אני סבבה עם זה" הוא חשף את שיניו הישרות שבכיתה ח' היו עם גשר.
"והאחרונה" אבנר הצביעה על הילדה בעלת השיער השטני שישבה ליד אלה "אני לילך רז" היא אמרה בבישנות "וזה מאתגר כזה כי התיכון הוא שונה הרבה יותר מהיסודי" היא הרימה את ראשה ואספה את שיער לקוקו מרושל.
"היא מהממת" אלירן לחש "אתה אפילו לא יודע איך היא נראת היא עם הגב אלייך" "גבר לא צריך לראות כדי לדעת שיש לה יופי" הסתכלתי עליו במבט גועלי "המוח שלך פשוט עבר למקום אחר" נענעתי את ראשי בשלילה, "אלירן ולינוי, יש משהושאתם רוצים לשתף עם הכיתה?" אבנר עצר את דיברו לאחר שקלט שאנחנו הילדים היחידים שמדברים בכיתה "לא" אלירן אמר "יופי" אבנר אמר במעט כעס והמשיך בדיבורו.

"שלוום" שירה נגשה אליי עם הבקבוק נסטי ביד "היי" חייכתי חיבקתי אותה "איך היה?" מורן שאלה מהספסל ששלושתן התיישבו עליו "היה סבבה" חייכתי.

"אני בבית" שוב צעקתי אל תוך החלל הריק שלך הבית, הנחתי את תיקי בחדר ונכנסתי אל תוך חדר האמבטיה.
"מי בבית?" קולה של אימי נשמע לאחר סגירת דלת הכניסה "אני" צעקתי דקה לפני שסיימתי להתלבש, "איך היה?" אימי עמדה וערבבה משהו בתוך סיר "יחסית לתחילת כיתה ט', הלך סבבה" חייכתי והיא הניחה לי נשיקה חטופה על ראשי.
"אני הולכת לנוח תעירי אותי שהאוכל יהיה מוכן טוב?" עמדתי על מפתן דלת חדרי "אין בעיה" היא אמרה וסגרתי את הדלת, נכנסתי מתחת לשמיכה ועצמתי את עיניי.

ההווה-
"נו לינוייי את מוכנה לקום?!" אימי צעקה לי מחוץ לחדר "אני קמה" זרקתי את השמיכה מעל גופי וגררתי את עצמי לכיוון המקלחת.
"בוקר טוב" אלה עמדה בשער מחכה שיכנס איתה לתוך הבית ספר "בוקר בוקר" דילגתי בחיוך "מה השמחה הבוקר?" היא חייכה בנחמדות לכיוון המורה שעמד בשער "לא יודעת, מה אסור?" הרמתי את כתפיי "תכנית זה יום ראשון" היא הסתכלה עליי בעייפות והחלה לעלות במדרגות לכיוון הכיתה "לא נורא, יש הרבה מוסדות שלוקחים אנשים כמוך" היא תפחה על כפתיי ונכנסה אל תוך הכיתה.

"נו לינוי.." לילך הסתכלה עליי במבט ממזרי, "מה?" הסתכלתי עליה ולקחתי עוד חתיכה מהבייגלה שהיה בשקית.
"מה איתך ועם אלירן?" אלה השלימה אותה, "מה צריך להיות ביני לבינו?" הוצאתי את בקבוק המים מהתיק שהונח על הרצפה "נוו אתם כל כך מתאימים!!" לילך ואלה צעקו יחד בהתלהבות, "לא אנחנו לא!!" צעקתי ורוב הילדים שהיו בקפיטרייה ונתן מנהל הקפיטרייה הפנו את מבטם אלינו "ואל תחשבו על זה אפילו!" הוספתי את האיום לדבריי.